מערכת בידוד תרמי חיצוני ופנימי, הכוללת שכבת טיח תרמי בעל מוליכות תרמית נמוכה. שיטה זו היא אחד האמצעים לשיפור כושר הבידוד התרמי של בניינים, לשם השגת התאמה לדרישות התקן הישראלי 1045.
תקן 1045
תקן שבו נקבעה רמת ההתנגדות הנדרשת ממעטפת הבניין למעבר קלוריות, בכל אחד מאזורי הארץ.
בתקן ישנה חלוקה של הארץ לארבעה אזורי אקלים. לכל אזור נקבעה רמת ההתנגדות הנדרשת = R.
מערכת זו היא אחד הפתרונות היעילים ביותר לבידוד הבית. היא מהווה כיסוי מושלם למעטפת ללא צורך בטיפול בבעיות של גשרי קור (באלמנטים היצוקים מבטון).
מערכת טיח תרמי - מרכיבי המערכת
בידוד חיצוני
שכבת הרבצה צמנטית:
שכבת ההרבצה הצמנטית מיושמת על הקיר, מקנה ספיגות אחידה על פני השטח כולו ומשמשת מצע לשכבת הטיח התרמי.
תפקידה של שכבת ההרבצה הוא שיפור אטימות הקיר ומניעת חדירת מי גשם דרכו, במקרה של תקלה בשכבת הגמר.
שכבת הטיח התרמי:
מאופיינת במוליכות תרמית נמוכה אך חזקה במידה מספקת, כדי לשאת את עצמה ואת שכבת הגמר.
שכבת הגמר:
תפקידיה:
א. מניעת חדירת מים אל תוך שכבת הטיח התרמי. נוכחות רטיבות בתוך שכבת הטיח התרמי פוגעת בכושר הבידוד התרמי שלה, לכן יש להבטיח את כושר דחיית המים של המלט המיועד לשכבת הגמר ואת עמידותו בהיסדקות. אין להשתמש בשכבת גמר אטימה לגמרי, כדי לאפשר מעבר אדי מים דרכה.
ב. הגנה מכנית על שכבת הטיח התרמי, שהיא חלשה יחסית. למרות זאת שכבת הגמר תהיה גמישה במידה מספקת כדי למנוע היסדקות וקילוף.
ג. מראה אסתטי למבנה.
בידוד פנימי
שכבת הרבצה צמנטית:
תפקידה להוות חומר מקשר, בעל ספיגות אחידה, על פני השטח ולשמש מצע לשכבת הטיח התרמי.
שכבת הטיח התרמי:
מלט שמשקלו המרחבי 400 ק"ג/מ"ק. מאופיינת מאופיינת במוליכות תרמית נמוכה.
שכבת הגנה:
תפקידה להגן על שכבת הטיח התרמי, שהיא חלשה יחסית.
מיושמת בעובי מינימלי של 6 מ"מ.
מותאמת לטיח התרמי מבחינת המשקל ומקדם ההתפשטות.
שכבת החלקה:
תפקידה לשמש מצע לצבע.
סוגי גימור שונים לטיח תרמי:
צמנטי מותז- צמנטי קרצפוץ, ציפויי מרקם על בסיס פולימרים סינתטייים - חלק ומותז.
|
