עמוד ראשי ברזים

ברזים

המאמר מציג את הסוגים השונים של הברזים (ברז שתי ידיות, ברז מיקסר, תרמוסטטי), חומרים שמהם מורכבים ברזים, והמלצות לרכישה נבונה ולאחזקה נכונה בין השאר לרוכשי דירה חדשה ולמשפצים.

 
אתר הדירה

מבצעים ועודפים ישירות למייל

הירשמו עכשיו

תודה רבה!

אוהבים את אתר הדירה?

הברזים המותקנים בביתנו אינם דומים לשאר רהיטי הבית או אביזריו. אין ברז דומה לארון או לקרמיקה או לשיש. הברזים הם כלי עבודה, מערכת מכנית שעובדת יום יום, ואשר אינה שונה במובן זה ממקדחה חשמלית, או מכל מכונה המצויה במפעל תעשייתי או בבית. על כן, אף שלעתים אנו נוטים להתמקד בעיצוב הברזים, בצבעם ובצורתם החיצונית, חשוב לבחון טרם רכישת ברז מסוים את יכולותיו כמכונה.
 
סוגי ברזים
קיימים בעולם מאות ואף אלפי סוגי ברזים, שכן כל שינוי בצורה, בצבע, בגודל ובעיצוב, מוגדר כמוצר חדש. רובם המכריע של ברזים אלה משתייך בסופו של דבר לאחת מ-3 קטגוריות מרכזיות.
 
ברזי שתי ידיות:
קבוצת הברזים הראשונה, משתייכת לדור הישן והפשוט של הברזים. המדובר בברזים בעלי שתי ידיות (ידית למים קרים וידית למים חמים). כיוון הטמפרטורה הרצוי נעשה על ידי סיבוב כל אחת מהידיות בתורה, עד לקבלת המצב המבוקש.
 
בסוג ברזים זה, כל פתיחה מחודשת של הברז מחייבת כיוון מחודש של הטמפרטורה הרצויה. חסרונה העיקרי של קבוצת ברזים זו הוא בהפסד הזמן ובבזבוז המים, אשר נגרמים בשל הצורך לכוון, בכל פעם מחדש, את דרגת החום הרצויה של המים, בעזרת שתי ידיות נפרדות. יתרונם הגדול של הברזים הוא מחיריהם הזולים (בשל פשטותם), ביחס לקבוצות הברזים האחרות.

ברזי ידית ערבוב אחת:
קבוצת הברזים הבאה, הקרויה בשפה המקצועית: ONE HAND MIXER היא חדשה ומתקדמת יותר. ברזים אלו הם הברזים בעלי הידית האחת, אשר בעזרתה ניתן לכוון, הן את טמפרטורת המים הרצויה, והן את כמות המים המבוקשת. ברזים אלו הפכו לפופולריים בשנים האחרונות, והם דוחקים אט אט את ברזי שתי הידיות מהשוק.

הזזת הידית לצדדיה מאפשרת את קביעת טמפרטורת המים, והזזתה האנכית למעלה ולמטה קובעת את כמות המים שיזרמו. השארת הידית באותה הזווית בתום השימוש תאפשר קבלת טמפרטורת מים זהה בתחילת השימוש הבא, בלא שיידרש כוונון נוסף.
 
מלבד הנוחות, הטמונה בשימוש בידית אחת ולא בשתיים, וביכולת להשאיר את הטמפרטורה המבוקשת ולהימנע בדרך זו מכיוון חדש, מאפשרת קבוצת ברזים זו חיסכון רב במים ובזמן ביחס לקודמתה.
 
הטכנולוגיה שעליה מבוססת קבוצת ברזים זו בנויה על מנגנון קרמי. כיוון הידית יביא לתנועת הדיסקיות הקרמיות ולתזוזת מנגנון ההפעלה של הברז, בין מספר פתחים המאפשרים את מעבר המים. הפתחים הקיימים הם, פתח למים הקרים, פתח למים החמים ופתח למים המעורבבים, אשר מאפשר את יציאת המים בטמפרטורות הביניים. המים ייצאו מאחד הפתחים על פי כיוון הידית לצדדים. הזזת הידית מלמטה למעלה, תקבע עד כמה ייפתח הפתח המבוקש, ובדרך זו תוגדר כמות המים שתזרום.
 
קבוצת ברזים זו, מלבד היותה חדישה יותר, נחשבת לטובה ולעמידה יותר מקודמתה. המנגנון עשוי מחומרים טובים יותר, ועל כן הוא אמין יותר. הברז מתוכנן לתקופת חיים של עשר שנים. בדרך כלל במשך תקופה זו, שהיא ארוכה באופן ניכר מתקופת משך החיים של ברזי שתי הידיות, אין בעיות אחזקה.

ברזים תרמוסטטיים:
דור הברזים החדש והיקר ביותר, הוא זה המבוסס על מערכות תרמוסטטיות. בטכנולוגיה זו, ניתן לקבוע את טמפרטורת המים, כך שכל פתיחה נוספת של הברז, תביא לזרימת מים בטמפרטורה הקבועה. ברזים אלו, מיועדים כיום לבתים הנבנים בבנייה יוקרתית ומתקדמת.

דור ברזים זה, כמו קודמו, מביא לחיסכון רב במים, ביחס לברזים מהדור שלפניו. מחקרים שנערכו באירופה מצאו, כי הברזים התרמוסטטיים מביאים לחיסכון של 20 עד 30 אחוזים, ביחס לברזי ידית הערבוב האחת (אשר חסכוניים הרבה יותר מברזי שתי הידיות).
 
קבוצת ברזים זו פועלת בעזרת שתי ידיות. הידית האחת היא למעשה מד טמפרטורה. ניתן לסובבה, כפי שמכוונים טמפרטורה רצויה בתנור, על פי ציון מעלות החום, עד לטמפרטורה המבוקשת. הידית השנייה תשמש לפתיחתו ולסגירתו של הברז. כך, בכל עת שייפתח הברז, יזרמו מים בטמפרטורה שנקבעה מראש, אלא אם יחפוץ המשתמש לשנות את הטמפרטורה הקבועה.
 
בידית המשמשת לויסות טמפרטורה, קיים כפתור, המשמש כניצרת בטיחות. אם המשתמש בברז מבקש לקבל מים בטמפרטורה הגבוהה מ-38 מעלות, יהיה עליו ללחוץ על הכפתור. ניצרה זו מיועדת למנוע מילדים קטנים המשתמשים בברז, לכוון את הטמפרטורה מעל הרצוי, ואשר עלולה לגרום להם להיכוות ולהיפגע.
 
הבחנה נוספת בין ברזים קשורה למיקום ההתקנה של הברז: יש ברזים המותקנים מתוך הקיר, ויש כאלה המותקנים מתוך הכיור (או משטח העבודה במטבח) אשר בשפה המקצועית נקראים "ברז פרח". ברז אינטרפוץ הוא ברז שבו המנגנון מותקן מאחורי הטיח. ברז מסוג אינטרפוץ יהיה ברז מיקסר שלו ידית המשמשת לכוונון טמפרטורת המים.
 
חומרי הגלם של הברזים

הברז מורכב ממספר מערכות הבנויות מחומרים שונים. כיוון שחשיבותם הגדולה של ברזים, בהיותם מכונה הפועלת באופן שוטף, היא ביכולתם לעבוד בלא תקלות, מהווים חומרי הגלם מרכיב חשוב ביותר.

מרבית הברזים הטובים עשויים ממתכת (בדרך כלל פליז), והם מצופים בכרום ניקל. ברז העשוי יציקה אחת מפליז מבטיח אטימות מושלמת בפני נזילות ואין בו חיבורים שמהווים נקודות תורפה (לעתים נוצרים בהם שברים). ברז המורכב ממספר צינורות פח עמיד פחות לאורך זמן. ניתן להבחין ביניהם על ידיד הקשה פשוטה עם האצבע והציפורן על גוף הברז - ברז מיציקה הוא חומר כבד והצליל שיופק יהיה עמום.
 
קיימים ברזים העשויים מפלסטיק, שמחירם זול בהרבה, אך הם פחות אמינים, ומשך תקופת חייהם קצר יותר. כאן יש לציין שבגרמניה ובארצות הברית השימוש בברזים פלסטיים נפוץ יותר וזאת מפני שהפלסטיק אינו מכיל עופרת שהיא חומר רעיל לגוף ובברזים המכילים עופרת, היא עלולה להיות מופרשת עם הזמן מגוף הברז למים. על כן במדינות אלה קיים תקן מחמיר מאוד לגבי כמות העופרת בברזים.
 
המנגנונים המופקדים על פעילותו המכנית של הברז הם מנגנונים קרמיים.

 
כדאי לזכור לפני קניית הברז

הברז הוא כאמור כלי עבודה. אף שפעולתו פשוטה, ובדרך כלל אינו דורש אחזקה מרובה, חשוב לבדוק מיהו היצרן, היבואן או המשווק של הברז. יש לוודא, כי הברז נקנה מחברה ותיקה, אשר קיים בה מערך יעיל ומסודר של חלפים ושל שירות. אף שרבים נוהגים לפנות לאינסטלטור השכונתי בכל תקלה, פנייה למערך השירות של החברה המשווקת או היצרנית, עשויה להיות יעילה ומועילה יותר.
 
חשוב לזכור, כי לברזים, כמו למוצרים אחרים, מגוון מחירים רב. אף שלעתים הפיתוי בקניית ברז זול הוא גדול, הרי שמומלץ לרכוש מוצר מוכר ואמין, אשר עמידותו לאורך השנים מוכחת. קניית מוצר זול, אשר יתקלקל לאחר שנתיים, תשתלם פחות מקניית מוצר יקר יותר, אשר יחזיק ללא כל תקלות לאורך שנים.
 
בעת קניית ברז חדש, כדאי לתת את המשקל הנכון לעיצוב ולצורה החיצונית של הברז, ביחס למשקל הניתן לחומרי הגלם מהם הוא עשוי וכן לטכנולוגיות עליהן הוא מבוסס. גם אם הברז יהיה יפה בהרבה מברזים אחרים, אם הוא אינו מיוצר על ידי פירמה מוכרת, ועשוי מהחומרים היעילים, עלולה ההנאה ממראהו להישכח בהקדם בשל התקלות שייגרמו.
 
מומלץ לוודא, עם משווק הברזים, כי הברזים הנקנים, מיובאים וישראלים כאחד, נבדקו במכון התקנים, וכי יש להם תקן ישראלי. מוצע לבקש ממשווק הברזים, כי יציג בפניכם את אישור התקן.
 
חשוב אף לוודא, כי בעת קניית הברז, ניתנת לכם תעודת אחריות על קנייתם.
 
עצות לרוכשי ולמשפצי דירה

כידוע, החוק מחייב קבלן המוכר דירה חדשה, לצרף לחוזה המכירה גם מפרט טכני, הכולל בין השאר, מידע מפורט אודות כלל מערכות הדירה. במקרים רבים, כותבים קבלנים בעת התייחסותם במפרט הטכני לברזים - ברז פרח, בלא כל פירוט נוסף. קיימים ברזי פרח שעלותם 80 שקלים, לעומת ברזי פרח שעלותם 400 שקלים. חשוב, על כן, לדרוש מהקבלן שיציין את סוג הברז המדויק שיותקן בדירה.
 
שוק השיפוצים פרוץ יותר, ועל כן תשומת הלב הנדרשת מהמשפצים רבה. אם קבלן האינסטלציה מספק את הברזים, חשוב לוודא, ואף לציין בחוזה העבודה, מהו סוג הברזים שיסופק, ומיהו היצרן או המשווק.
 
בעיה נפוצה אצל משפצי דירות, נובעת מאי התאמה בין ברז הקיר המבוקש לבין האינטרפוץ שהותקן על ידי האינסטלטור. אינטרפוץ הוא ההכנה לברז (מערכת), המותקנת בתוך הקיר. לא ניתן לחבר צלחת חיצונית של חברה אחת לגוף פנימי של חברה אחרת. לכן, לעתים כאשר האינסטלטור מתקין את האינטרפוץ, אך אינו מספק את הברזים, או כאשר המשפצים טרם החליטו באיזה ברזים יבחרו, מחייב אותם האינטרפוץ שהותקן לסוג ברז מסוים. חשוב לקחת נקודה זו בחשבון, ולחייב את האינסטלטור להתקין אינטרפוץ על פי בחירת בעלי הדירה.
 
אם מדובר בבית חדש, שזה עתה סיימו את בנייתו, עוד לפני התקנת הברזים והפעלתם יש צורך לשטוף את הצנרת וגם את האסלה, כדי להוציא את הלכלוך שהצטבר בהן בזמן הבנייה ושעלול לגרום לסתימות ולנזקים. בבתים חדשים מומלץ גם לפרק בימים הראשונים את המסננים מכלל ברזי הבית (המסננים הנמצאים בנקודת יציאת המים). בתקופה זו, עם התחלת העבודה בכלל מערכות הבניין, יוצא מהברזים לכלוך רב, המגיע מצנרת הבניין והדירה, שהחלה לראשונה לעבוד. הוצאת המסננים בימים הראשונים, תאפשר את ניקוי הצנרת בלא שהלכלוך יתרכז בברזים עצמם.
 
בנוסף, כדי למנוע מהמים להחדיר לצנרת חול ומזיקים אחרים וכדי למנוע יצירת אבנית כדאי להרכיב פילטר בנקודת כניסת המים לבית ומתקן לריכוך המים שמונע אבנית. בכך מטפלים במים לפני שהם נכנסים הביתה וגורמים נזקים לברז ולגופי החימום שבמדיח הכלים, הדוד ומכונת הכביסה. פחות חול ואבנית - משמע פחות צרות ותחזוקה קלה יותר.
 
עצות לשימוש שוטף

הפגיעות הנפוצות ביותר בברזים, נובעות משימוש בחומרי ניקוי שאינם מתאימים. כיוון שמרבית הברזים עשויים ממתכת ומצופים בכרום ניקל, שימוש במוצרי ניקוי חזקים מדי, עלול לפגוע בברז ולצרוב את הניקל. תעודת האחריות תציין מהם החומרים שבעזרתם ניתן לבצע הניקיון.
 
אם קיים קושי במציאת תעודת האחריות, הרי שככלל את הברז יש לנקות בחומרים עדינים - מים וסבון ומטליות רכות. אין להשתמש באקונומיקה, בחומצות, בחול ניקוי, בחומרים המיועדים לניקוי אסלות או בסקוטשברייט.
 
לשם ניקוי האבנית ניתן להשתמש בחומרים מעט יותר חזקים. חומר המנקה את האבנית היטב, ואינו פוגע בברז הוא חומץ הבישול הרגיל, וניתן לעשות בו שימוש לצורך כך.
 
בנקודת יציאת המים, קיימים בכל הברזים מסננים. כיוון שהמים בישראל אינם נקיים דיים, מתרכז במסננים אלו לכלוך. המסננים (פרלטורים), ניתנים להוצאה בעזרת סיבובם הידני, ומומלץ להוציאם אחת לחודש ולנקותם. טיפול תקופתי זה, שהוא פשוט ביותר, יוציא את הלכלוך ואף יביא לתפוקה מלאה של הברז.

 

תגובות לכתבה

  • 1.
    תודה

    גדעון ארז (28.02.10)

    אני לקראת שיפוץ - תודה עבור הסקירה התמציתית בנושא הברזים. אם העופרת מסוכנת - למה מכון התקנים לא מגביל ברזי מתכת בישראל? וסתם מתוך סקרנות מי כותב הכתבה?