עמוד ראשי מדריך שנתי לעבודות הגינה

מדריך שנתי לעבודות הגינה

במדריך מפורטות העבודות הנדרשות בגינה בכל חודש. טיפול במדשאה ובעשבים (שתילה, כיסוח, השקיה, דישון, הדברה) בעצים ובשיחים (דילול, גיזום, סניטציה, השקיה, מועד נטיעה של עצי פרי), בצמחים חד שנתיים ורב שנתיים, בגיאופיטים ובוורדים (העברה, קיטום, קימחון וחילדון).

 
 
מדריך זה מהווה תזכורת תמציתית וחלקית - לעבודות הגן - מה
עושים מתי. התבוננות בטבע, רכישת ניסיון מהתנסות עצמית
ורכישת ידע והתעדכנות - אלה המפתחות להצלחה.
 
ינואר
 
המדשאה במנוחה, הצמיחה פחותה בימים קרים. אם היא משובשת
בעשבים, רצוי לעשב אותם ידנית. מדשאות גדולות יותר ניתן לרסס
בחומרים נגד רחבי עלים.
 
עצים - אם יש צורך וטרם עשינו זאת - מדללים את נוף העצים הבוגרים על ידי
הסרה-בגיזום של ענפים מבסיס צמיחתם. במקרה ששורשים הרימו את המדרכה - בל נסכן את בני הבית - זה הזמן לגזום שורשים! (לא גוזמים שורשים רבים בבת אחת, כדי שלא לגרום נזק לעץ).
 
שיחים - אפשר לגזום שיחים נשירים.
ורדים שפורחים בעונה זו הם יפים מתמיד, נשמרים יותר ונפתחים לאט לאט ואנו פוגשים
אותם, כשהם ממצים את כל יכולתם והדרם.
שתילת ורדים - בחודש ינואר (וגם בפברואר) שותלים ורדים חשופי שורש. חשוב לבדוק היטב את השתיל לפני השתילה, להסיר במזמרה חדה שורש שבור ואת קצות השורשים; להסיר כל עין או צימוח חדש שרואים מתחת לתפוח ההרכבה (השתיל פסול מראש אך אם קניתם... ) ; להניח את השורשים במפוזר בבור השתילה ולכסות באדמה, כשתפוח ההרכבה בולט כעשרה ס"מ מעל הקרקע, אחרי השקיה גדושה. (להרחבה ראה מאמר שתילת ורדים)
 
  

2

 

פרוס את השורשים סביב התלולית החזק את תפוח ההרכבה 5-10 ס"מ  מעל פני הקרקע שהקרש מראה

1

 

חפור בור 40*40 ס"מ. החזר לתחתיתו שכבת קרקע עליונה וערבב  עם קומפוסט/הומוס. צור תלולית בבור  השתילה

4

אם הימים עדיין קרים, אפשר לתלל תלולית סביב בסיס השתיל, כמו בציור. מסירים כעבור שבועיים שלושה, כשהעיניים עומדות

3

 

כסה את השורשים+סדר גומה מעודפי הקרקע והשקה. הוסף אדמה לפי הצורך. משוך בעדינות את השתיל כלפי מעלה והוסף מים להנחתת הקרקע סביב השתיל.לוודא שתפוח ההרכבה מעל פני הקרקע, כנ"ל

  
ניתן להעתיק שתילים אשר נשתלו בטעות במקום לא מתאים: ככל שהשתיל צעיר יותר, העברתו קלה יותר. שתילים בני שנה ייקלטו כמעט ללא בעיות, בעוד ששתילים בני כמה שנים, סיכוייהם פחותים. איך מעתיקים? יש כמובן לגזום את השתיל נמוך (כמו שתיל המגיע מן המשתלה) ולשתלו קרוב ככל האפשר למועד הוצאתו, במקום החדש שהוכן מראש, לפי כל הכללים לשתילת ורדים.
גיזום ורדים מטפסים: העיקרון הוא לגזום מה שפחות ,לעשות סניטציה לשיח (גזימת כל ענף יבש או שבור). לגזום רק אחרי עונת הפריחה.
גיזום ורדים: ישנם גננים הגוזמים את שיחי הוורדים לגובה נמוך מדי שנה, בעוד אחרים סבורים שכדאי להמעיט בגיזום ככל האפשר, וזאת כדי לאפשר לשיח למצות את כל הפוטנציאל הטמון בשיח הוורד, שיגדל ויפרח ככל שיחפוץ.
 
                        

סילוק סורים - חפור סביב השתיל עד לחשיפת מוצאו של הענף - ותלוש אותו

 

בכל אופן, החל ממחצית חודש זה, גוזמים ורדים; זהו 
מועד מתאים (לפני ההתעוררות האביבית) לטפל בוורד
באופן יסודי ולבצע גיזום מקצועי וקפדני שתפקידו:
להחדיר אור אל מרכז השיח, לבחור ולהשאיר זרועות
צעירות וחסונות ולקצר זרועות ובדים עד מעל לעין
טובה הפונה לכיוון הרצוי. גוזמים כל ענף יבש או
שבור (=סניטציה); מנקים סביב תפוח ההרכבה וחושפים 
אותו לאור; מסירים (אם יש) סורים מבסיסם. הסורים
הם ענפים השייכים לכנה- הוורד שעליו הרכיבו את הזן
שאותו בחרנו; כוחם של ענפים אלה רב - הם ישתלטו
על כל מקורות המזון של שיח הוורדים.
 
 
 
פברואר
 
המדשאה ובעיקר דשאי הקיקויו (זיף נוצה) מפגינים
צמיחה עם התחממות האוויר לקראת סוף החודש, וגם
העשבים מתבססים מאוד. בעזרת סכין אפשר להיפטר מן
העשבים על ידי חיתוך העשב מתחת לצוואר השורש - מה
שמבטיח שלא יצמחו מחדש. אפשר לכסח אם אין סכנת
הידוק ואפשר לקצור באמצעות חרמש מכני או ידני.
 
עצים - מסיימים עבודות גיזום וסניטציה. אין גוזמים שקד, כליל חורש, אלמוגן ואחרים העומדים לפני פריחה!
 
 
שיחים - זמן טוב לטיפול בשיחים בוגרים ומזדקנים, תדירי ירק או נשירים, שאינם סובלים
מקור, על ידי גיזום כל הענפים עד פני הקרקע לשם התחדשות, או הרחקת ענפים מנוונים או
מתים והקצרת אחרים - רצוי לעבוד על פי כללים מקצועיים. אין גוזמים ספיראות,
לילכים, יסמין גדול פרחים ואחרים, לפני פריחתם הקרובה!!
 
ורדים - ממשיכים בגיזום הוורדים הבוגרים, כנ"ל. עם התחממות האוויר, ודאי נשים לב
להתנפחות העיניים ונראה תחילת לבלוב.
 
 
מרץ
 
מדשאה - מורידים את גובה הכיסוח כדי להסיר עלים פגועים ויבשים, ובעיקר כדי להשמיד
את העשבים, על ידי כיסוחים תכופים. מי שנוהג לדשן - חודש מרץ מומלץ לדשן בו, כדי
לשפר את מצב המדשאה לקראת עונת הקיץ. צריך לתחום את שולי המדשאה באופן ברור אם
בחיתוך עמוק ואם על ידי ריסוס זהיר בראונדאפ.
 
שיחי הגדר החיה המחדשים צמיחה -זקוקים לגיזום, הראשון בסדרת גיזומי עונת הקיץ. גדר
שיחים שנגזמה לצורך חידוש, חשוב לקטום את ענפיה החדשים כדי שהשיחים יתמלאו ועלוותם תצטופף כנדרש.
 
הדברת עשבים בתוך הגינה, תיעשה בעיקר בעקירתם או חיתוכם בסכין; עידור עלול להזיק
לשורשי הפרחים העונתיים. שטחים פנויים מצמחים בחצר או בגן אפשר לרסס בחומרי הדברה.
זהירות, שלא לפגוע בגזעי עצים צעירים, לא בחומר ריסוס ולא בחוטי החרמש המכני!!
 
צמחי בית, מרפסת וגג מתחילים להתאושש. מסירים עלים גבעולים, פטוטרות וענפים יבשים
ופגועים, מוסיפים מעט קומפוסט או מדשנים קלות. אפשר לשנות מיקום של צמח לפי
השינויים במזג האוויר.
 
ורדים - הלבלוב בעיצומו. גם הוורדים שניטעו בראשית האביב כבר מלבלבים ואם טרם הוסר
התילול סביב השתיל, צריך להסירו בזהירות רבה, כי הלבלוב הצעיר רך ופגיע מאוד.
כשהענף צומח ומבחינים בפקע של הפרח - צריך לקטום אותו כדי לאפשר לשתיל להשקיע קודם
כל בגידול והתפתחות מערכת השורשים.
לפעמים אנו עדים לצמיחה נמרצת מאוד של ענף אחד או יותר - אלה מכונים "ענפי מים" כי
הם רכים ושבירים. אותם אנו מקצרים לגובה של כ -40 ס"מ; עצירת הגידול תגרום
להתעצות ולחיזוק ענפים אלה והם ישמשו כזרועות לשיח המתפתח.
השקיה - בחודש מרץ הקרקע עדיין מחזיקה מים אבל כדאי להיות זהירים ובשום אופן לא
להצמיא את הוורדים הצעירים, כי זו עלולה להיות פגיעה מסוכנת בחייהם - שכן הם טרם
היכו שורשים לעומק !
אין לעבד את הקרקע בקרבת השתיל. השתיל מפתח סביבו שורשונים שהם חיוניים ביותר
לקליטת חומרי המזון והמים. כמו כן, מתחת לקליפת הקרקע העליונה, מתרחשת פעילות של
מיקרו -אורגניזמים ומתקיימים יחסי גומלין בין צמח-קרקע-מים. כאשר מעבדים את הקרקע
קרוב מדי לשתילים, פוגעים בשורשונים ובכל הפעילות הזאת. ועוד תוצאה אפשרית: כל
פציעה של שורשי הוורד עלולה לגרום להתפרצות של צמיחת סורים שכאמור אינה רצויה שכן
הם ישתלטו על כל מקורות המזון של שיח הוורדים.
 
 
אפריל
 
המדשאה - נכנסים למשטר של כיסוח סדיר כלומר אחת ל-14 -5 ימים, תלוי בזן הדשא. יש
זנים הצומחים בקצב איטי יותר - (בופלו ננסי למשל) מאחרים. להיות ערים למועד ההשקיה
הראשונה, שלא להצמיא את הדשא יתר על המידה.
תזכורת: חישוב מנת המים להשקיה שבועית של 100 מ"ר מדשאה באזור המרכז הוא:
3 (ליטר/מ"ר ביום) כפול 7 ימים כפול 100 מ"ר 2100= ליטר
מחשבונים וקוצבי מים למיניהם מצויים לרוב והם מקילים על בעל הגינה לחסוך מים.
 
מדשאות חדשות - אפשר כבר לשתול. הכנה טובה של השטח: פיזור קומפוסט, הצנעה ותיחוח,
יישור סופי - תבטיח קליטה טובה, בתנאי שהלחות בקרקע ובסביבת השתיל תישמר. כנ"ל
ביחס לפרישת מרבדי דשא.
 
עצים צעירים - חובה לעקוב מקרוב אחר גידולם ולהתערב בקיטום קל כשצריך - ראה מאמר
בנושא. כמו כן השקיה סדירה, כ-30 ליטר בשבוע, בתוספת חיפוי סביב העץ מבטיחים
התפתחות נאותה.
שיחים - אלה שפרחו מוקדם באביב ואלה שעדין פורחים, ייגזמו מיד לאחר הפריחה כדי
להמריץ צמיחת ענפים חדשים ועלווה רעננה. שיחים שעומדים לפרוח במרוצת הקיץ גוזמים
גיזומי הסחה והקצרה כדי להעשיר את פריחתם ( מיני הביסקוס סיני, מיני כסיה, מיני
יסמין ואחרים).
     
חד-שנתיים - הפריחה האביבית בשיאה או מעבר לו.
אפשר להאריך פריחת צמחים עונתיים אם קוטמים
ומסירים פריחות נבולות ולא מאפשרים חניטת זרעים.
חד-שנתיים פורחי קיץ מומלץ לגדל במכלים ובאדניות
כדי לחסוך במים. תערובת עשירה ומאווררת של מצע
תיתן תוצאה מרהיבה.
ורדים - פריחת האביב בוורדים - שהיא הפריחה
הראשונה אחרי הגיזום - מרהיבה ביופיה! אפשר לכוון
את מועד הפריחה באמצעות פעולת הגיזום, כי בתקופת
האביב חולפים כ-60 יום מן הגיזום ועד לפריחה.
 
לכל זן של ורד ייחודיות בצורת הפקע, במספר עלי כותרת, בצבע, בגוונים ובניחוח,
המגיעים בחודשים הללו למלוא הביטוי - אם אין שינויים בלתי צפויים במזג האוויר,
העלולים לפגוע באחת האיכויות או בכולן.
כשם שהיא פרצה בבת אחת, כך הפריחה באה אל קיצה, בבת אחת, ואולם אנו יכולים לגרום
לשיח הוורדים לפרוח טיפין טיפין - במשך כל חודשי הקיץ. כיצד?
 
בשיא הפריחה האביבית, נקטוף 3-5 פרחים לאגרטל; נבצע את הקטיף כגיזום: נגזום כשני
שלישים מאורכו של כל הגבעול מעל לעין ונעשה כן כל מספר ימים. גם לאחר שהפרחים נבלו
והשירו את עלי הכותרת, גוזמים בכל יום כמה מן הענפים שפרחו, עד שכל השיח יהיה נקי
משרידי הפריחה. מה נשיג בדרך זו?
 
כל גיזום מעורר את הצמח לצמיחה מעיניים שהיו רדומות - בדרך כלל אלו תהיינה שתי
העיניים הסמוכות ביותר למקום החתך. היות שהגיזום לא נעשה בבת אחת, גם הצימוח החדש
יפרוץ לפי קצב הגיזום/קיטום שנעשה, וכעבור 50-40 ימים (הטמפרטורות החמות של ראשית
הקיץ ובהמשך, מקצרות את תקופת הבשלת הפרחים) נקבל גל מתמשך של פריחה בשיח הוורד.
תזכורת: קיטום/גיזום של ענף פריחה, בין שהוא פורח ובין שסיים פריחתו - ייעשה מעל
לעין הפונה החוצה, ובכל מקרה - מעל לעלה אמיתי של 5 עלעלים.
 
ורדים צעירים שנשתלו השנה - צריך לקטום את פריחתם על מנת לאפשר להם להשקיע קודם כל בגידול והתפתחות מערכת השורשים. את הקיטום מבצעים באופן שמשאירים על הענף לפחות 3 עיניים כשהעליונה פונה כלפי חוץ - כך אנו מעצבים לשיח צורת גביע, שמרכזו פתוח
לחדירת אור.
 
השקיה - הוורדים מטבעם אינם צרכני מים גדולים אבל הם זקוקים להשקיה סדירה ורצוי
למנוע עקת צמא. במיוחד צריך לשים לב לדבר זה כאשר השיחים עומדים לפני הפריחה
האביבית, כי בחודש אפריל מגיעים גם ימי השרב הראשונים. הוורדים אפילו סובלים מעודף
מים ובעיקר ממחלות המתפתחות בתנאים של עודף מים.
מנת קומפוסט סביב כל שיח ורדים וחיפוי מעליו - ייטיבו מאוד עם השיחים בתקופת הגידול
והפריחה. לחלופין - מנת דשן.
 
 
מאי
 
מדשאה - מרימים בהדרגה את גובה הכיסוח ובודקים את האפשרות להגדלת מרווח הזמן בין
השקיה להשקיה, בכל השקיה תוספת של יום. הרעיון המנחה הוא ששורשי הצמח יצמחו לעומק
בחיפוש אחר המים. כשהמים זמינים בשכבה העליונה כל הזמן, אין לו צורך להעמיק שורש
(מצב שאינו מתאים במקומותינו, כשמחסור המים הוא מצב תמידי).
 

עצים - אלה שסבלו בתקופת החורף, נתנו לזה ביטוי בהשחרת
ענפים/ענפונים ותמותתם. עם הלבלוב, ניתן להבחין היטב בענפים
הפגועים ולהסיר אותם מעצי האלמוגן רחב העלים והאלמוגן
הכרבולתי, הצאלון, המתחלית הפעמונית, ה ואחרים.
 
חיפוי - הוא שיטה המוכחת כטובה, כמשפרת את איכות חיי הצמחים;
החיפוי שומר על לחות הקרקע זמן רב יותר מקרקע חשופה, ובכך
חוסך מים; החיפוי שומר על טמפרטורות נמוכות יותר בקרקע
ומאפשר על ידי כך פעילות ברוכה של המיקרו-אורגניזמים בתוכה.
החיפוי מונע נביטת עשבים וקל לעקור את המעטים שנבטו.
עוד על חיפוי ראה מאמר בנושא
 
שיחים - מקטינים את נופם ונפחם של צמחים אוסטרליים כגון מיני
גרוילאה, ארמופילה ואחרים, אשר פרחו תקופה ארוכה בחורף ובאביב,
על ידי גיזומי דילול, הסחה, הקצרה וקיטום. שיחים השתולים כבודדים או בקבוצות יזכו בתשומת לב - לשמור על צורתם הטבעית או המעוצבת כחלק ממראה הגינה הרצוי לנו.
                   
 
עשבים שוטים - הם טורדניים, שתלטנים וגוזלי מים, לכן חשוב להיפטר מהם בעקירה,
חיתוך (מתחת לצוואר השורש) או ריסוס, שאינו מומלץ בין צמחי הגינה אלא בשוליה, בשולי
המדשאה ובשטחי בור. אפשר להיוועץ במומחים.
 
ורדים - השתילים הצעירים, שנשתלו השנה זקוקים לעיצוב מתמיד לטיפוח הזרועות הראשונות בצורה מאוזנת דמוית גביע.
השקיה סדירה ובלתי מופרזת - תנאי למראה טוב ולרצף פריחה, ובמיוחד זה נכון ביחס
לשתילים הצעירים.
טיפ: כאשר צפוי שרב, רצוי לתת השקיה נוספת, או לעשות זאת בתום יום השרב, כדי להשיב לשיח את הנוזלים המתאדים במהירות בחמסין.
 
קימחון וחילדון עלולים לפגוע בעלוות הוורדים, במיוחד בזנים הרגישים. קיימים חומרי
ריסוס להדברת מחלות אלו ואחרות, אך ימים חמים ושרביים עשויים לפתור את הבעיה.
 
מכת כנימות
כאשר מזג האוויר מתחמם, מתחילה פעילותן של כנימות העלה. הן נראות כאשכולות שזורים
על הענף, מצדם התחתון של העלים ועל גבעולי ניצני הפרחים. צבען ירוק, שקוף או שחור.
קבוצות גדולות מאוד של מזיק זה תוקפות את הלבלוב הצעיר גם בעצים, שיחים ופרחים רבים אחרים. צורות הנזק - סימני מציצה, עיוותים קלים בניצנים, לכלוך הנשלים ופייחת.
לעתים פעילותן רבה מאוד והנזק קשה, אך לפני שמתחילים בהדברה כימית, כדאי לזכור את
העובדה שטמפרטורות גבוהות קוטלות את כנימות העלה; לכן, אם ההתקפה אינה קשה
במיוחד והצמח לא נראה סובל (התקפלות קשה של העלים וניוונם), מומלץ להשאיר לאויבים
הטבעיים של הכנימות את העבודה (פרת משה רבנו וצרעות שונות וכן מספר ציפורים שזהו
מזונן); כמו כן אפשר להשיג "אויבים טבעיים" במעבדות המתמחות בריבוים, למטרות אלה.
 
אם בכל זאת עוסקים בהדברה כימית - חשוב לזכור:
א. קביעת מועד הריסוס - רצוי מיד לאחר התבקעות הביצים.
ב. שימוש רב ברעלים מסוימים עלול לפתח אצל החרק עמידות בפני אותם רעלים. על כן רצוי
להשתמש בחומרים שונים לסירוגין.
ג. הפרת המאזן הביולוגי - רעלי מגע קוטלים את אויביהם הטבעיים של מזיקים שונים
(רעלים סיסטמיים - פחות) וכתוצאה מן השימוש בהם, עלולה אוכלוסיית המזיקים להגיע
לממדים עצומים.
ד. סכנה לבריאות האדם - חלק מן החומרים מזיקים אפילו במגע בהם או בשאיפה. בשוק ישנם חומרי ריסוס רבים וחובב הגינה הבא לקנות, צריך לבוא עם המלצות של איש מקצוע.
 
 
יוני
 
המדשאה - משקים ומכסחים באופן שוטף. מזיקים עלולים לתקוף עלים, שלוחות או שורשים.
דרוש ייעוץ. מדשאות חדשות עדיין נשתלות או נפרסות. בתנאי לחות הקליטה מהירה והשטח מתכסה מהר.
 
עצים - ממשיכים בעיצוב העץ הצעיר ומקפידים לדכא ענפים צדדיים המאיימים להתחרות
בענף/גזע המרכזי. בעצים בני שנתיים שלוש אפשר, בהדרגה, להסיר ענפונים מחלקו
תחתון המעובה של הגזע. בעצים מבוגרים וצפופי נוף כעצי פיקוס, אפשר לדלל ענפים
פנימיים.
      
צמחי כיסוי כגון לנתנה לילכית (גם הזן הלבן, והמין
השרוע הצהוב), החורגים בצמיחה עזה משטחם, מכסים
שבילים, מדשאות או צמחים אחרים (הנפגעים קשה
בהיעדר אור) - יש צורך לגזום אותם ולהציב גבולם -
כמובן רצוי לעשות זאת במיומנות באופן שהצמחים
ייראו טבעיים גם אחרי התספורת. צמחים שסיימו
פריחתם כמו אוזן דוב כלאיים, סנטולינה, אזוביון
משונן - קוטמים את גבעולי הפריחה לשיפור המראה;
האזוביון אף ימשיך להצמיח שיבולי פרחים לכל אורך
הקיץ, בעידוד קל של השקיה.
  
רצוי לקטום פריחות נבולות בצמחי פלרגון, מיני חרצית שיחיים, דרדר חשוף פרי ואחרים
אפילו גיזום קל לא יזיק כדי לתת להם מנוחה קצרה עד לחידוש הפעילות (רוב מיני
הפלרגון פורחים כל הזמן ואפשר לעודד אותם עם מנת דשן או קומפוסט).
 
במסלעות - אם כוסו הסלעים לחלוטין - נחשוף את חלקם או חלקים מפניהם על ידי קיטום
וגיזום הסחה של צמחי המסלעה כגון רוזמרין זוחל, סנטולינה, ערער רובץ, חבושית נלחצת
ואחרים.
 
ורדים
צריך לתת לוורד את כמות המים האופטימלית: אם ניתן מים בעודף נקבל שיח ששורשיו
שטחיים, ענפיו מרובים ובלתי מעוצים, רגישים יותר למחלות ולשברים, וכמובן נבזבז מים
יקרים. אם נשקה בכמות מים פחותה מדי, נגרום ליובש, לנשירת עלים ולנזק בלתי הפיך
לשיח.
בהשקיה אופטימלית ניתן לשיח בדיוק את הנחוץ לו כלומר, לפי ההתאדות היומית, אשר נעה
בחודשי הקיץ בין 4 ל 7 ליטר ליום - תלוי באזור ובקרקע; בהשקיה שבועית, נחשב מנת
מים של כ - 30 עד 50 ליטר מים לשיח. באזורים של קרקע חולית או קלה, כדאי להקטין
את המרווח בין השקיה להשקיה; חיפוי בהחלט ישפר את איכות חייו של השיח, גם מבחינת
משק המים שלו.
יתרונות ההשקיה בטפטוף: חיסכון במים (על-ידי השקיה רק של אזור מערכת השורשים ולא של הסביבה כולה) מניעת צמיחת עשבייה, התאדות פחותה, מניעת מחלות. למשקים בטפטוף, מומלץ להמטיר על השיחים מספר פעמים במשך הקיץ, כדי לשטוף את האבק מן העלים ולרענן את השיח.
מחלות עלים נגרמות על ידי פטריות זעירות המתרבות בעיקר בעונות המעבר, כשהטמפרטורות נוחות והלחות גבוהה יחסית. הנפוצות שבהן:
 
הקימחון הוא המחלה המוכרת ביותר בוורדים ;העלים מתכסים בכסות אפורה, וצורתם מתעוותת.
 
החילדון נפוץ פחות, אך פגיעתו רעה וקשה. על הצד התחתון של העלים מופיעות נקודות
חומות הדומות לכתמי חלודה. מאוחר יותר, נוצר סביב הכתם החום כתם צהוב - גדול יותר,
עד שכל העלה מתנוון ונושר. אם ההתקפה אינה מסיבית, ובדרך כלל זה כך, כדאי לאפשר
לחום ולשרב לעשות את העבודה כי כאשר חם (באמצע הקיץ), נחלשת מאוד הפעילות של
פטריות. במקרים של התפרצות קשה של אחת מן המחלות (או כמה ביחד) אפשר - אחרי בירור מדוקדק - להשתמש בחומר הדברה מומלץ. העלים שנפגעו לא ישובו לאיתנם, אך מחוללי המחלה ייחלשו.
  
 
יולי - אוגוסט
 
                        

 

 

 

תגובות לכתבה