מיקום פינת האוכל בבית

* תכנון פינת האוכל מורכב למעשה מארבעה שלבים עיקריים:

- מיקום פינת האוכל בחלל הכללי של הבית.

- קביעת גודלם המדויק של החלל ושל השולחן.

- עיצוב כללי של החלל (תאורה, צבע, חיפויי קירות וכו).

- בחירת מערכת הריהוט לפינת האוכל.

* חדר אוכל אשר ממוקם מחוץ למטבח, כדאי שיהיה לפחות בסמוך אליו כדי שהאירוח יהיה קל עבור המארחים (והם לא יידרשו לרוץ "מרתון" מן המטבח אל חדר האוכל ולהפך).

מחשבה שנייה על תכנון פינת אוכל בנוסף לזו במטבח, וכמה טיפים לעיצובה

במהלך עבודתי כאדריכלית פנים התבקשתי פעמים רבות לתכנן פינת אוכל גדולה ופורמאלית - הקשורה לחדר המגורים ועוד פינת אוכל קטנה נוספת במטבח.

 

לאחר תחקיר הסתבר לי, שפינת האוכל הגדולה, שתופסת נפח גדול מחלל הבית, אינה פעילה לחלוטין ואינה שימושית ברוב ימות השנה (למעט פסח וראש השנה). לעומת זאת, פינת האוכל הקטנה- היא זו הפעילה: שותים בה קפה חפוז של בוקר, ארוחת צהריים, ולעתים ארוחת ערב עם כל הילדים.

בניגוד להגיון, דווקא פינת אוכל זו, הקטנה, נוטה להיות צפופה, דחוקה, עלובה ומבוישת (ברור לי שלא אצל כולם זה כך ואמנם יש פינות אוכל גדולות שבקושי מספיקים להחליף את המפה בין ארוחה לארוחה).

 

השאלה הנשאלת היא לשם מה הכפילות? מדוע צריך להפריש שטח בדירה קטנה לפונקציה מעורפלת ולא שימושית וברוב המקרים מיותרת לחלוטין?

כדי לענות על השאלה יש להתעסק בסוגיה הנצחית: מה מסמלת פינת האוכל הגדולה והחגיגית? אחת האפשרויות היא שהיא מסמלת יוקרה ועושר, שהרי פינת אוכל גדולה ומרווחת מתאפשרת רק בבית גדול ורחב (כמו ארמון בקינגהם). לפיכך, מי שיש לו "דבר כזה" בבית, ממילא מתקרב עוד צעד לכיוון של מימוש הארמון.

פירוש אפשרי נוסף לכמיהה לפינת אוכל גדולה הוא המשפחתיות או הכמיהה לליכוד משפחתי, שיתרחש סביב השולחן הגדול. שהאווירה שתעטוף את כולם תהיה חגיגית, וחמימה ומגוננת... משפחה מלוכדת ששום רע לא יאונה לה.

 

אל נא תבינו אותי לא נכון. אני בעד חלומות ובעד משפחתיות, אבל לא חייבים לדחוס את כל המשא הזה לתוך דירה קטנה בבית משותף, כשאפשר לפתור את העניין בצורה אחרת.

 

האם לא הגיעה העת שפינת האוכל תהיה אחת, אחת ויחידה?!

 

שווה ורצוי, שתהיה בבית פינת אוכל אחת, אינטימית, שתשמש את בני המשפחה בימי חול ופעם בשבוע. שבועיים בשנה (לפי הצורך) פינה זו תגדל ותתרחב ותהפוך לפינת אוכל חגיגית.

 

את המקום שתפסה פינת האוכל הקטנה, אפשר לנצל במטבח להגדלת שטח האחסון, להרחבת משטח העבודה ולייעול המטבח עצמו בכל מובן שהוא.  בבתים שאינם משופעים במטרז' מאסיבי יש לתכנן פינת אוכל אחת מתפתחת!

יש להוציא את פינת האוכל מחוץ לתחום המטבח. המטבח נתפס כמקום של בלאגן ולכלוך ושום מארחת לא תרצה שהאורחים החשובים שלה יראו את הבלאגן שיש לה על השיש. לכן מומלץ שהשולחן יישב לו במקום

טוב באמצע הדרך בין המטבח לחדר המגורים. לא בפינה ולא בקצה, אלא במקום של כבוד שיהיה נוח לגשת אליו לארוחה קלה ושיהיה נוח לארח סביבו תריסר אנשים בניחותא.

ולסיום מספר טיפים:

- ללכת עם מטר ביד ולמדוד את החדר שבו יוצב השולחן ורק אחר כך לבחור שולחן ולא ההיפך.

- להשאיר מרווח של כ-80-90 ס"מ בין קצה השולחן ובין הקיר - כדי לאפשר הזזת הכיסא כשקמים- בלי להרוס את הקיר ולהשאיר בו חריצים.

- לקנות שולחן ברוחב 90 ס"מ לפחות, כדי לאפשר להניח על גבי השולחן 2 צלחות של מנה עיקרית ועדיין נשאר מקום לכוסיות יין, קעריות, מפיות, נרות ופרחים.... כל מידה פחות מ-90 ס"מ תהפוך את השולחן לצפוף ביותר ולא נוח לאירועים חגיגיים.

- הדרך היחידה לבחור כיסא זה לשבת עליו! ורצוי מאוד כשאתם לא עייפים מדי - אחרת- גם סלע יהיה נוח.

 למידע נוסף ראה מאמר מידות לצורך תכנון פינת אוכל