השקיה בטפטוף
מהי השיטה, יתרונותיה ומגבלותיה, שלוחת הטפטוף (סוגי שלוחות ויצרניהן), סוגי טפטפות (טפטפת קו, אינטגרלית, נעץ) ויצרניהן, המלצות להתקנה.
 | השקיה בטפטוף היא שיטה חדשנית שפותחה בישראל (אמנם כן!) בשנות ה-60 וה- 70. היא משתכללת משנה לשנה, ומציבה את ישראל בפסגת הטכנולוגיה החקלאית בעולם. שיטה זו משמשת גם להשקיית הגינה הביתית. - השיטה מבוססת על אספקת מים נקודתית לצמח בצורת טיפות המטופטפות בקצב קבוע. - רוב הטפטפות מותקנות בתוך הצינור או נעוצות בדופן, בצידו החיצוני. המים נכנסים מהצינור למבוך צר וארוך הקיים בטפטפת ומבצע ויסות. כך מושג קצב אחיד של הוצאת מים בכל טפטפת, לכל אורך השלוחה. - טפטוף המים הנקודתי יוצר "בצל השקיה" שהתפשטותו מושפעת מספיקת הטפטפת ומסוג הקרקע. את הקשר שבין ספיקת הטפטפת, סוג הקרקע ובצל ההשקיה נתאר כך: ספיקה נמוכה - בצל צר ועמוק. ספיקה גבוהה - בצל רחב ולא עמוק. קרקע כבה - בצל רחב ולא עמוק. רוחב התפשטות הבצל מתאר את רוחב השטח המושקה. א. שלוחת הטפטוף שלוחות הטפטוף הן צינורות פוליאתילן שבהם משולבות טפטפות במרווחים קבועים. לשלוחות מספר סיווגים (משתנה מיצרן ליצרן): 1. קוטר: 20 ,17 ,16 ,12 מ"מ. 2. מרווח בין הטפטפות: 0.25 מ' עד 2.0 מ'. 3. ויסות: קיימות טפטפות עם ויסות וללא ויסות. הוויסות היא פעולה המאפשרת שימוש בשלוחה ארוכה או שימוש בתנאי טופוגרפיה משתנים. 4. עובי הדופן: קיימים מספר עוביי דופן. שלוחות בעלות דופן רגיל משמשות לחקלאות ולגינון, שלוחות דקות משמשות לחקלאות בלבד. 5. סוגי טפטפות שונים: טפטפת קו - טפטפת גליל המחוברת משני צידיה לקו השלוחה וניתנת להפרדה. טפטפת אינטגרלית - מולחמת לשלוחה בצידה הפנימי. טפטפת נעץ (בשלוחה) - נעוצה בדופן בצידו החיצוני. משתמשים בשלוחות להשקיית שטחי צמחייה כגון שיחים, פרחי עונה ועצים. שלוחות לטפטוף טמון במדשאה הטפטוף הטמון במדשאה הוא רעיון חדשני המיושם בעיקר בשטחים מיוחדים כגון איי תנועה, שטחים צרים ומורכבים מבחינה גאומטרית ומקומות עם בעיות ונדליזם. יתרונות השיטה: - ההשקיה אפשרית בכל שעה משעות היום - השקיה ישירה לבית השורשים - צמצום התאדות - אין אביזרים חשופים על המדשאה - עבודה בלחץ נמוך - אמינות מגבלות: - נדרשת מיומנות רבה בהתקנה - יש להחדיר כימיקלים (טרפלן) מספר פעמים בשנה על מנת למנוע סתימת הטפטפות בשורשים. פעולה זו מחייבת הפרדה מוחלטת בין מערכת אספקת המים לבית מערכת ההשקיה. - נדרשת תחזוקה שוטפת בניקוז ושטיפת המערכת, וכן נדרש מעקב קבוע אחר ספיקת הטפטפות. |
ב. טפטפת נעץ
תכונות עיקריות של הממטיר:
- טפטפת בודדת המיועדת לנעיצה בדופן הצינור החיצונית.
- ספיקות: 1 ,2 ,4 ,8 ל"ש.
- קיימת כטפטפת מווסתת או בלתי מווסתת.
שימוש עיקרי: טפטוף בשטחים שבהם נדרשות טפטפות לפי מרווחי שתילה או במקרה של דרישות צמח משתנות.
ג. טפטפת עציץ
- טפטפת בודדת, מורכבת על צינורית דקה ( 5 מ"מ) מחוברת לצינור המוביל. הצינורית מאפשרת גמישות רבה במיקום הטפטפת סמוך לצמח.
- ספיקות: 1 ,2 ,4 ,8 ל"ש.
- קיימת כטפטפת מווסתת או בלתי מווסתת.
שימוש עיקרי: מסלעות, אדניות ועציצים.
חשוב לדעת לפני התקנת טפטוף:
- השקיית חלקות גדולות ובינוניות
בחלקות בינוניות וגדולות מחברים את קצות השלוחות לקו מנקז בקוטר מינימלי של 25 מ"מ, שבקצהו ברז "3/4 לניקוז המים בעת הצורך.
- השקיית עצים
מעבירים לכל עץ בנפרד שלוחת טפטוף או צנור עם טפטפות נעץ. מקיפים את העץ כך שפריסת הטפטפות סביבו תספק מים לבית השורשים המתפתח לרוחב.
- באדניות ובמסלעות מניחים קו מחלק מוסתר או מוסווה. מקו זה יוצאות צינוריות בעובי 5 מ"מ, שבקצותיהן טפטפות הממוקמות ליד הצמחים. יתד ייצוב תאחוז את קצה הצינורית והטפטפת במקום הרצוי.
להלן עוד כמה המלצות חשובות להתקנת הטפטוף:
ייצוב השלוחות
מייצבים את השלוחות באמצעות יתד יייצוב לשלוחה, במרווחים של 3 מטרים.
הגנה על מערכת הטפטוף
- יש להתקין מסנן עדין (80-120 מאש) לפני מערכת הטפטוף.
- בנקודה הגבוהה בשטח הטפטוף ובראש המערכת יותקן משחרר אוויר, כדי למנוע יניקת חול ואדמה מבחוץ אל תוך הטפטפת וכדי לאפשר יציאת אוויר בעת מילוי המים.
- יש להקטין את לחץ המים בכניסה על-ידי וסת לחץ בהתאם לדרישת היצרן (במרבית המקרים וסת ל2.5 - -3
אטמ).
- הסבר על האביזרים - בהסבר על ראש מערכת ההשקיה .
צבע השלוחה
שחור - לאדמות כהות במיוחד.
חום - לאדמות בעלות גוון בהיר כגון חמרה וחול.
ירוק - לשילוב בצבעי הירוק של הצמחייה.
לבן - לאדניות ולגינות גג.