בשנת 2011 הכריז פורום ראשי הערים הגדולות בישראל על יישום עקרונות הבניה ירוקה במבנים חדשים. מאז, מאות מבנים ירוקים כבר הוקמו בישראל ועוד מאות נמצאים בשלבי הקמה.
לעומת יישום העקרונות בפורום הציבורי והבנייה המתקדמת, בתחום הבניה הפרטית ישנה עדיין הססנות בנושא וזו מגיעה בעיקר מחוסר מודעות וידע. ישבנו עם מיכל סיאורנו, אדריכלית ומעצבת, בוגרת קורס הכשרה של מכון התקנים בישראל לליווי בניה ירוקה, שתעזור לנו להנגיש את המושג ולתת לנו טיפים שיחסכו משאבים וזמן וישמרו על איכות הסביבה.
בנייה ירוקה - מה זה וכמה זה עולה?
בניה ירוקה הינה השימוש במשאבים טבעיים הקיימים בסביבה עוד משלב התכנון והבנייה ועד יישום עקרונותיה ויתרונותיה בעת המגורים בבית.
בשימוש נכון של המשאבים הטבעיים (שמש, רוח, כיוונים, חומרי גלם ועוד) אנו מצליחים לשמור על הסביבה מצד אחד על ידי שימוש בחומרים ושיטות שאינם מייצרים פסולת ובזבוז אנרגיה ומאידך אנו חוסכים כסף על ידי הקטנת השימוש במשאבים כגון חימום וקירור טבעי, מחזור מים ועוד שיטות ודרכים ליישום שיפורטו בהמשך.
בניגוד למה שרבים חושבים, בניית בית פרטי על פי תקני והמלצות הבניה הירוקה אינה מייקרת באופן משמעותי (ההערכה היא בין 1% - 5%) אך היא חוסכת לנו במהלך השנים הרבה כסף ומשאבים ולכן ישנה חשיבות גדולה להבנה והפצת הנושא.
אומרת מיכל.
חידוש התקן הישראלי לבנייה ירוקה
"בשנת 2009 סיימתי קורס הכשרה לליווי בנייה ירוקה על פי ת"י 5281. אותו עברתי במכון התקנים הישראלי (מת"י). מאחר שחשתי שזוהי חובתי המוסרית לתכנן בתים בדרך הכי נכונה" מסבירה מיכל ומוסיפה שהלקוחות לרוב לא מגיעים עם מספיק מודעות ומידע לגבי התרומה והחיסכון בפועל.
ככל שהמודעות לשמירה על איכות הסביבה עולה, הפתרונות הטכנולוגיים מתעדכנים והמשאבים הטבעיים מתדלדלים על כן יש צורך בעדכון התקנים.
בשנת 2016 חלו שינויים בתקן הישראלי לבנייה ירוקה על ידי המשרד לאיכות הסביבה וכיום נוסח התקן הישראלי לבנייה ירוקה הנו: "בנייה בת קיימא (בנייה ירוקה) הוא תקן וולונטרי, המתייחס לרוב סוגי המבנים בישראל (מגורים, משרדים, מסחר, חינוך, בריאות וכד´) בבנייה חדשה ומבנים לשיפוץ משמעותי, תוך דירוג מבנים בהתאם לניקוד על עמידה בתנאי סף נושאיים.
דירוג המבנים לפי התקן מבוסס על שיטה של צבירת נקודות על עמידה בתנאי סף נושאיים: נקודות על עמידה בדרישות בתחומים אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה, ניהול וחדשנות".
השינויים והמדריך הטכני המיועד למתכננים ואלו המתעניינים בתקן המלא נמצאים בקישור הבא >> תקן ישראלי מס´ 5281 לבנייה ירוקה
טיפים לבנייה ירוקה
מיכל, בעלת ניסיון של למעלה מ-15 שנה בבניית בתים פרטיים, הבינה שללא מודעות והפשטה של המונחים המקצועיים הכרוכים ביישום התקן לבנייה ירוקה ועקרונותיה היא לא תוכל להגשים את המטרה ולכן, ביקשנו ממנה שתיתן לנו מספר טיפים שיעזרו להבהיר ולהנגיש את נושא הבנייה הירוקה:
- מסלול השמש ושטח המגרש- ההתייחסות לכיווני הנוף הפתוח ומיקום המרפסת החיצונית בצד שאינו המערבי היות והשמש בשעות אחר הצהריים בזווית נמוכה. במידה בה זו האפשרות היחידה, יש לשים הצללה אנכית.
- בחירת המגרש- רצוי לבחור מגרש שאינו קרוב לכבישים ראשיים או מבני ציבור גדולים, כך נפחית את סיכוני הרעש ונשפר את האקוסטיקה במרחב האישי.
- תכנון אקלימי נכון- צמצום שטח המעטפת (הקירות החיצוניים) של הבית ככל שניתן. בית שתוכנן בצורת מרובע שלם בלי מגרעות חיצוניות נותן פני שטח למבנה ללא שבירות וכך יש פחות צלעות חשופות לאקלים החיצוני.
- נגישות לשמש- ע"י העמדה נכונה של המבנה במגרש ובייחס לתנאים הטופוגרפיים ומיקום חללי הפנים, היינו רוצים שבחורף, כאשר קר, מעטפת הבית שלנו תהיה חשופה לקלוט את השמש החורפית ואילו בקיץ היינו רוצים להכניס לבית אוויר מבחוץ (לא ע"י מזגנים) וכך למקסם את משאבי הטבע לפי עונות השנה.
- מיקום החלונות ומסלול האוורור- האוורור הטבעי, הנקרא גם אוורור פסיבי, מושג על ידי תכנון נכון של הפתחים במבנה. חשיבותו לחיים היום יום שלנו היא כפולה, מצד אחד, אספקת אוויר צח ורווי בחמצן ופינוי אדי מים וגזים רעילים ובנוסף, צמצום בצריכת החשמל. להשגת התוצאה האופטימלית, יש לשאוף למקם שני פתחים בכל חלל ורצוי בכיוונים מנוגדים, כאשר לפחות אחד מהפתחים מופנה לכיוון זרימת הרוח.
- אנרגיה סולרית- או בשמה במילים פשוטות יותר - חום השמש. בחורף, נתכנן את ניצול האנרגיה הסולרית (אנרגיית השמש) לחיסכון בחימום המבנה על ידי פתחים גדולים בחזית הדרומית ומאידך בקיץ נשים הצללה אופקית נכונה לחסימת הקרינה.
- בידוד תרמי למעטפת הבניין- תכנון נכון של חתך הקירות, קורות הבטון והעמודים תוך שימוש בחומרים בעלי בידוד טרמי גבוה ושימוש ב-5 ס"מ של קלקר כשכבת בידוד נוספת וזאת מתוך התחשבות במיקום המבנה ובאזור האקלים שלו.
- זכוכיות וחלונות- מפתחי החלונות הם חלק מהותי ואחוז לא מבוטל משטח המבנה ולכן בעלי חשיבות רבה. שימוש בזכוכיות מבודדות למפתחי החלונות ישפרו את הבידוד התרמי ויתרמו להפחתה בצריכת החשמל ושמירה על הטמפרטורה בבית.
- גג המבנה- לעיתים שוכחים את החזית החמישית, הגג, אשר קולט כמות חום גבוה.
- גג שטוח- יש לדאוג לבידוד תרמי ע"י לוחות קלקר המונחות מתחת ליריעות האיטום וחומר צינון מעל שכבת האיטום כאשר גימור הגג בגוון לבן מחזיר חלק מקרינת השמש וכך אנו נמנעים מחימום הגג בעונת הקיץ. בפועל מתבצעת הקלה של 4 מעלות בתוך המבנה.
- גגות רעפים- גג רעפים מאורר מאפשר שחרור אוויר חם הנאגר בחלל הגג. שימוש ברעפי חרס שהנו חומר מבודד ולא רעפי בטון וכמובן שמיכת בידוד.
- מאווררי תקרה- שימוש במאווררי תקרה בכדי להזרים את האוויר הנכנס לחללים הפנימים ולשם הקטנת צריכת חשמל למזגנים.
- חסכמים- התקנת חסכמים בברזים לצריכת מים מבוקרת.
- דוד שמש- התקנת שני דוד שמש כדי לנצל את חימום המים ע"י השמש מצרך חינמי והפחתת צריכת חשמל לחימום מים.
- מי נגר(מי גשמיים שצריכים לחדור קרקע ולחזור למי התהום)- לשם כך רצוי לא לחנוק את פני הקרקע (הגינה) ביציקות בטון וריצוף שלא נותן למים לחלחל.
- מים אפורים- משרד הבריאות עדין לא הוציא תקן המאפשר לבנות מערכת מים אפורים אך ניתן לתכנן מראש מערכת מים שתוכל לעשות הפרדה עתידית למים אפורים. יש לנתב מי מזגנים, מים ממקלחות וכיורי חדרי-רחצה (לא כולל מים מכיור מטבח ומדיח כלים בשל הבקטריות) ולנתב אותם לאחר המחזור להשקיית הגינה ולניאגרות של האסלות.
- פסולת באתר- שימוש במוצרים שמיצרים פחות פסולת באתר ופינוי הפסולת הקיימת לאתר מוסדר.
- חומרים מתוצרת מקומית- כל שינוע חומרי הבניה לאתר וממנו בזמן הבניה צורכים אנרגיה ומזיקים לסביבה במיוחד רכישת חומרים שמגיעים מחו"ל גורמים לשינוע במערך העולמי שמביא לזיהום אוויר וכו´. לכן, חפשו את חומרי הבניה המקומיים ואת אלו עם תו התקן ירוק.
- צבע- השתמשו בצבע לקירות שאינו פולט אדי צבע שעשויים להשפיע על הבריאות.
בנייה ירוקה משמעותה חיסכון
בסופו של יום, אנחנו רוצים לדעת כיצד זה משפיע עלינו בכיס, ממחקרים שנערכו הראו כי מבנים ירוקים תורמים לחיסכון שבין 25%-50% בהוצאות החימום, הקירור והתאורה, כלומר, בהוצאות החשמל ואילו לחיסכון שבין 20%-35% בהוצאות המים.
החיסכון משתנה בעיקר על פי סוג המבנה ותלוי גם במאפייני ההתנהגות ובמידת המודעות של המשתמשים במבנה.
ולסיום אומרת מיכל: "אל נשכח שהמבנה בא לשרת את הדייר! אנחנו אורחים בנוף המקומי וכדיירים במתגוררים על כדור הארץ, אנו אמורים לשמור עליו ועל אוצרות הטבע שלו, אחרת, אין לנו קיום".