גולן כהן, בונה בימים אלה את ביתו הפרטי במושב באר מילכה. תהליך ההקמה של המבנה, המשתרע על פני 130 מטר, ארך עד כה כשנה וחצי ולדבריו, היד עוד נטויה. הפרוצדורה המתמשכת קשורה אולי לעובדה כי על הבית האקולוגי הזה, בניגוד למבצרי בטון ומלט, לא שוקדים פועלים תוצרת חוץ או אנשי כפיים מקומיים, אלא פשוט קבוצות קטנות של מתנדבים שבחרו לעסוק בעבודות בנייה.
הללו קמים בכל יום בשעות הבוקר המוקדמות, עובדים בחוץ - בגשם או בחום, כדי לבנות את דירתו של אדם זר, שעד לפני מספר שבועות מעולם לא פגשו. "אנחנו בונים את הבית בעצמנו ויש לנו חווה אקולוגית של צמחי מרפא ותבלין", מסביר כהן, "בחווה עצמה אנחנו עובדים עם מתנדבים ובאופן טבעי הם השתלבו איתנו גם בבנייה. יש הרבה מתנדבים מהארץ ומחו"ל, שמעניין אותם התחום וזה השתלב לנו טוב לכולנו".
מרבית המתנדבים הגיעו אל אתר הבנייה המתהווה בבאר מילכה, דרך סיפורים מפה לאוזן וגם באמצעות ארגון "wwoof ישראל". הארגון, שהוקם בשנת 2007, מספק פלטפורמה ווירטואלית כחול לבן, בה רשומים כיום 66 מארחים ישראליים ו-596 צעירים המעוניינים להתנדב. באמצעות האתר מוצאים המתנדבים והמארחים זה את זה. "כל הארגון הוא לא למטרות רווח", מפרט רונן לוי, מקים האתר, "זה יותר מקום מפגש בין אנשים, ולמארח זה עזרה. זה פשוט רעיון מקסים שכולם נהנים ממנו". על פי לוי, העבודה הוולונטרית תופסת חלק מרכזי בפרויקט. "כשדברים נעשים תמורת כסף, אז המטרה היא לחפש את התשלום ולאו דווקא חווייתית", הוא טוען, "גם כשיש מארחים שרוצים לשלם למתנדבים, אני אומר להם שלא יעשו את זה, כי מבחינתי, עדיף שדברים יגיעו ממקום אחר ולא רק ממקום של כסף".
ארגון המתנדבים הישראלי הוא חלק מקהילה בינלאומית, המונה 80,000 חברים, הפועלים ב-50 מדינות. ראשי התיבות של הארגון, המרכיבים את הטייטל "Working Weekends on Organic Farm", מרמזים על ימיו הראשונים של הפרויקט שהחל דווקא במהלך סופי השבוע באנגליה של שנות ה-70. מי שהגתה את היוזמה היא מזכירה לונדונית בשם סו קופארד, שבסך הכל ביקשה לארגן לה ולחבריה אתנחתא כפרית מהמרוץ האורבני, בחווה אקולוגית הממוקמת בדרום הממלכה. הרעיון תפס תאוצה והפך במהרה לארגון ארצי ומשם לאורח חיים התנדבותי, הנפוץ ברחבי העולם. כיום עורך הארגון כנסים דו שנתיים לנציגי המדינות השונות, וכן עומל על הקמת פדרציית woofers עולמית.
לדברי המארחים הישראליים, למרות שה-woofers אינם מקבלים תשלום כספי, הם זוכים לשכר מסוג אחר - הכרות עם דרך חיים ירוקה, שונה מזו שאליה הורגלו. "זה סוג של תיירות שבה אתה לא תייר חוץ, אלא מתערבב עם האנשים", אומרת תמי זלייט, שאירחה לא מעט מתנדבים בזמן שהיא ובן זוגה בנו את ביתם ביישוב רותם שבבקעה, "היו אצלנו אנשים מכל העולם, מניו-זילנד ומאוסטרליה וכולם מאוד נהנו, גם אנחנו. בשביל הרבה מהם זו חוויה מתקנת כי הם יצאו עם הרבה תחושות טובות לגבי ישראל והיהדות".
לוי מספר, כי לפעמים החבר´ה מחו"ל מקבלים מהמארחים מעט יותר מחוויה מתקנת "מתנדבת אחת הייתה צריכה לחזור לאירוע לגרמניה והמארח היה כל כך מאוהב בה שהוא מימן לה את הכרטיס חזרה. זה הכל תלוי בסופו של דבר בחיבור בין אנשים. אם יש חיבור טוב, אז יש נתינה חזרה וזה כל היופי של העניין".
בביתם של בני הזוג זלייט הנתינה בחזרה הפכה בסופו של דבר לתלוש משכורת, אותו קיבלה מרים לוקסמברג, לאחר שעבדה במשך מספר שבועות בבית המשפחה. אף על פי כן, מתעקשת המתנדבת, כי הכסף לא היה המניע הראשי שבגללו הצטרפה לעבודה "יותר עניינה אותי החוויה בלעבוד בבנייה בבוץ, אז לא היה כל כך אכפת לי אם אני אקבל תשלום או לא". את ההתנסות כולה מתארת לוקסמברג כמעשירה ומהנה, גם ללא כל קשר לשכר שבצידה. "הייתה אווירה נחמדה ממש. אחרי העבודה היינו הולכים למעיינות לטייל וגם האזור עצמו צופה על כל ירדן ועל הבקעה. מבחינה פיזית העבודה היא לא קלה, אבל אני מסתדרת עם הדברים האלה".
אולם למרות דבריה של לוקסמברג וההיענות הכללית של מתנדבים מרחבי העולם לצורך הדוחק בפועלים לעבודות בנייה, לא כולם מסכימים כי מדובר בעסקה שוויונית ומשתלמת. האדריכל הירוק, ירון פרידלנד, המתמחה בבנייה בחומרים טבעיים, טוען כי עבור המתנדבים מדובר בבחירת מחדל, שאינה מתגמלת באופן הולם את ההשקעה הרבה. "יש היררכיה מאוד ברורה בעולם הזה, ולכן מי שאין לו ניסיון לא יכול להתמקצע ופעם זאת הייתה הדרך היחידה בה אפשר היה ללמוד", אומר פרידלנד, "אני לא חושב שאנשים צריכים לעבוד בחינם. גם התפוקה שאתה מקבל מבנאדם שאתה לא משלם לו - אתה לא יכול לצפות ממנו להספק יומי. מתנדבים נתפס כפרייארים וכבר אין הרבה כאלה שרוצים להיות פראיירים".
כרגע העבודה השנויה במחלוקת, שמורה בעיקר לבעלי חוות אקולוגיות או לכאלו הבונים את ביתם בטכניקה ירוקה. לדבריו של לוי, שיטת בנייה קונבנציונאלית יותר, כזו שדובקת בבטון ומלט, אינה מספקת למתנדבים אלטרנטיבה אטרקטיבית דיה. "תחומים אורגנים ואקולוגים מושכים באופן טבעי יותר אנשים שרוצים עבודה פיזית", הוא מרחיב, "יש כל מיני גסטהאוסים שמחפשים אנשים שיתעסקו במטבח או בעבודה משרדית, אני חושב שזה פחות מתאים. חשוב שיהיה צביון חקלאי ולכן אני גם חושב שעבודה עם בטון היא לא מתאימה".
מתנדבים לעבודות בנייה ניצול או חוויה?שתפו אותנו ב<
או ממש פה - בתגובות.