לכל אחד יש זיכרון ילדות שקשור לצמר. גם לנו. בין אם זה מחוג מלאכת יד בכיתה ג´ (אהוד: "עניינו אותי כדורי הצמר שהיו לאמא שלי בקופסת פלסטיק כתומה וענקית. בגלל שביקשו שנביא חומרים מהבית, הבאתי איתי מהצמר הזה. לא זוכר מה עשיתי איתו בסוף, בטח איזו תפלצת עיצובית בלתי שמישה. אבל מאז, צמר מסמל בעיני את הבית"), או המציאות העכשווית (גיל: "אמא שלי סורגת כל יום, כל היום. יושבת מול הטלביזיה סורגת וסורגת").
צמר הוא חומר שמסמל בית חם. אנחנו לא חיים בנורווגיה המושלגת, אבל למרות זאת לא עוברת שניה אחרי טיפת הגשם הראשונה וכל התל אביבים היפים שולפים את הסוודרים, הצעיפים ומחממי הידיים שחיכו בארון לרגע האמת שטרם התממש.
הצמר מתחבר לביתיות ולא בכדי. הוא אחד החומרים העתיקים ביותר בשימוש האדם. לפני שלמדנו לגדל כותנה, ידענו לגזוז את הכבשים/גמלים שגידלנו לצורכי מלבוש. מלבד זה, הצמר לא הצריך שימוש במכונות מסובכות כמו נול.
הסריגה בימים אלו היא עניין שראוי להערכה. חומרים טבעיים, מלאכת יד ושימוש בחומרים זמינים ומקומיים בכלל, הפכו לפופולריים מאוד בזירת העיצוב. בעולם שבו הכל מתועש, שבלוני וקצת נראה אותו הדבר, חשוב לשלב גם מוצרים עם טביעת אצבע ייחודית ומקורית. זה מזכיר מאוד את תנועת ה Arts and Crafts של תחילת המאה הקודמת, תנועה שדגלה באלטרנטיבה למהפיכה התעשייתית, שהנפיקה מוצרים אחידים לכולם. הצמר מתחבר לזה יופי.
אפשר לומר שיש היום אפילו קצת אינפלציה של צמר וסריגה. מסתבר שאלפי סרגניות שמתגוררות במצפים ובמושבים, סורגות במסרגה אחת שטיחים ותיקים ואז מנסות למכור אותם בירידים משעממים של שבת בבוקר. כאילו כולנו חיים בבית קטן בערבה. באותם ירידים וגם מחוצה להם, אפשר לראות הרבה מוצרים שנסרגים ביד אבל לא מצמר, אלא משאריות של בדי כותנה, ונראים לא רע בכלל.
בעולם העיצוב, הצמר והסריגה הם הדרך המהירה והבטוחה להכניס חום למכלול העיצובי של הבית. דוגמא מוצלחת לעניין הם אותם פופים סרוגים שניתן לראות בהרבה בתי עיצוב. באותה מידה ניתן להשתמש בכריות סרוגות. כשמצרפים בחוכמה כמה סוגי כריות סרוגות, ששונות זו מזו ברמת הדחיסות של הסריגה, בעובי החוט ובצורת הסריגה, אין סיכוי שזה יצא משעמם. אבל כן יש סיכוי שזה ייצא דוקר כמו לחי של מילואימניק, בטח אם תשתמשו בצמר גס ומלאכותי.
דרך מעולה נוספת להכניס סרוג הביתה היא דרך פריט החורף האולטימטיבי, הכירבולית. במקום ללבוש שכבות בבית או לשרוף בתנור 90,000 קילו וואט חשמל, אנשים מתכסים בשמיכות צמר קלות כשהם רובצים ומנשנשים מול ´מאסטר-שף´ או מצקצקים מול התאומות מלול מ´היפה והחנון´. אז במקום לקנות שמיכת פליס בורוד מסטיק מחוברת מבצעים מעוצבת רע שנשלחה אליכם בדואר, אפשר להתכרבל בשמיכת צמר גסה, אפילו כזאת שבנויה מריבועים שונים של סריגים, כמו שמיכת טלאים אמריקאית.
חברת GAN הספרדית למשל ייצרה כורסאות סרוגות נפלאות ויש לא מעט אמנים ומעצבי טקסטיל שמחיים את הסריגה ומחזירים אותה לקדמת הבמה העיצובית. אבל למרות שזה שיא הטרנד, הצמר מחבר אותנו לאווירה כפרית ורחוקה שהסגנון הזה מביא. כמו בקתת עץ על האלפים שאנחנו חולמים שתהיה שלנו יום אחד. אך בינתיים נתעטף בצמר הנעים ונמשיך רק לחלום עליה.
