היום כבר אי אפשר להגדיר סגנון עיצובי לפי מדינות או יבשות. להגיד עיצוב איטלקי או עיצוב צרפתי זה סתם להוציא אוויר חם מהפה, כי כדור הארץ הוא כבר מזמן כפר קטן ואפשר להשיג פלאפל גם ביפן.
פעם זה לא היה ככה. פעם כל אזור מחייה הצמיח סגנון מובהק, שנוצר ממכלול הצרכים וסגנון החיים של המתגוררים בו. חפצים שהתאימו לתושבי האלפים השוויצריים יכלו להרוג מישהו במרוקו, נגיד. תחשבו איזה כיף זה לרעות צאן עם קבקבי עץ במדבר, באוגוסט. האפיון של הסגנון המקומי הושפע כמובן מהחומרים הזמינים של האזור, כיוון שבעבר העברת חומרי בניה מארץ לארץ היתה שמורה למלכים בלבד. בדרך כלל מהסוג חסר הלב והמשועמם.
הסגנון הסקנדינבי, הוא סגנון מובהק שמשמעותו עדיין תקפה. קשה לטעות ולבלבל אותו עם אף סגנון אחר. הקו הקל, הבהיר והמשועשע שאיכשהו מצליח תמיד לגרום נחת למתבונן בו. יש בו יסודות חזקים של פונקציונליות ונוחיות משתמש בכל היבט (הכורסא גם קלת משקל ולא רק נוחה). יש בו שימוש חכם ויעיל בעץ, שכמובן מצוי בשפע וידוע כחומר חם. העיצוב מותח גם את גבולות הגזרה של העץ ומחלץ ממנו צורות חמדמדות ונעימות, כאלה שלא לוקחות את עצמן ברצינות. שום דבר מאיים או קר. לא לכה אפוקסי שחורה, לא שיש קרארה ובטח לא קללת המוות הידועה גם כ´קפיטונאז´ עם סוורבסקי במקום כפתורים.
הסקנדינבים, אנשים עם שפה מוזרה ושלווה שאנחנו לא נכיר לעולם, השכילו לעצב נכון לאורך השנים. הם שמרו על מסורות ייצור ישנות של עבודה עם עץ ופיתחו חדשות, רק כדי ליצור סביבות מגורים חמות (קר שם מוות הרי, וכמאמר המשורר, השמש שם חולה), אבל גם קלות ומודרניות. חלונות גדולים וקירות לבנים שמעצימים את האור שנכנס קבעו את הרקע לפריטי ריהוט רזים וחטובים בגווני עץ בהיר ועם טקסטילים שמחים.
הצלחת הסגנון הנורדי, קיבעה אותו גם כסמן של תקופה, ולכן הוא גם משתייך לקטגוריית העל המכונה ´רטרו´. אך הסקנדינבי מצטיין בתכונות פחות תיאטרליות ולכן נעים יותר למראה ולא נמאס במהרה.
הסגנון הסקנדינבי המעודן דווקא מתאים לנו, אולי האומה הכי ברברית מאז הברברים. האקלים החם ושפע האור, הילדים הברדקיסטים, החיים הדינאמיים ובעיקר האווירה הבלתי מחייבת והלא מכופתרת הם התפאורה המושלמת לסגנון הזה. אולי כי הסגנון הסקנדינבי מזכיר מאוד את הים תיכוני, כלומר חלונות פתוחים, חללים לבנים וריהוט קל ובהיר עם נגיעות צבע.
מעצבת האופנה דניאלה גלפר, בת לאם ישראלית ולאב דני, גדלה בדנמרק, למדה אופנה באיטליה וחיה כיום בשמש של תל אביב. דניאלה טוענת שלמיקס הסקנדינבי ישראלי השפעה חזקה עליה ועל תהליכי היצירה והבית המקסים שלה. דניאלה אוהבת לערבב בין תרבויות, מרקמים ודפוסים צבעוניים וחפצים אותם אספה ממקומות שונים בעולם. בשיחה עימה היא הוסיפה: "העובדה שאני דנית, נתנה לי את העין לזהות איכות, יופי ואסתטיקה בעולם העיצוב והאמנות. הרקע הישראלי שלי הביא את החום והדפוסים מלאי החיים. כך אני מצליחה ליצור הרמוניה ייחודית ואישית בבית".
הבשורה היא שאחרי שנים בהם נחצה טעם הקהל לשני סגנונות (המודרני הכבד ומולו הכפרי העמוס), הגיע עתו של הסגנון שמשלב בין השניים. קו מודרני, יעיל וקל שעשוי חומרים טבעיים וחמים. רצוי מאוד לאמץ אותו ולהשתמש בפריטים מאפיינים שלו ולשלב אותם בהעמדת הריהוט הקיימת. זה עובד נפלא כיוון שמדובר בסגנון ידידותי שמתחבר לכל סגנון אחר כמעט. אפילו מותר להשתלט על חללים שלמים, לא חייבים רצפת עץ לבנה ואו נוף לתחנות הקמח, גם בקוביית הבטון הפרטית שלכם זה יעבוד נפלא. ואם טרם הפנמתם את העובדה ש´איקאה´ היא סקנדינבית, זה הזמן. אין סיכוי שלא תמצאו שם פריט או שניים שייצגו את הלך הרוח החדש והרענן הזה אם כי יתכן שבזמן הרכבת הרהיט יפלטו מפיכם כמה קללות שאף סקנדינבי לא יוכל להבין.