ממבט אחר: אמנות שעוסקת בבית

הם מביאים זוית קצת אחרת לעולם הדימויים שעולה לנו בראש כשאנחנו שומעים מילים כמו בית וחלל, פנים וחוץ. הנה היכרות עם כמה אמנים צעירים ובועטים שבוחנים את הסביבה הכי אינטימית שלנו ביצירתיות מפתיעה

רוני ארקוש | תאריך: 28.1.15

מבצעים ועודפים ישירות למייל - הירשמו עכשיו

בתים של אחרים



הילה שפיצר (צילום: יעל אברון)הילה שפיצר (צילום: יעל אברון) 

מי: הילה שפיצר, 29.
מה: ציירת ורשמת פיגורטיבית, בוגרת המחלקה לאמנות בבצלאל (2012).
איפה: חיה ויוצרת בבאר שבע, במסגרת תוכנית שהות אמן ?רד ליין?, שמטרתה להוות מעבדה חברתית לאמנות עכשווית בעיר העתיקה בבאר שבע.

שפיצר עוסקת בעיקר בציור ורישום פיגורטיבי החוקר את האופן שבו סביבות מגורים מייצרות פורטרט אנושי נעדר דמות. בסדרת העבודות האחרונה, "אני לא מכירה אותך, את/ה לא מכיר/ה אותי- בוא/י נאהב" מהשנים 2013-2014, יצרה שפיצר קשר עם זרים דרך רשתות חברתיות ומכרים וביקשה לבוא ולצייר את הבית שלהם מבפנים, כאשר מהלך הפגישות תועד ברשימות. בסדרה זו, חקרה שפיצר את ההשפעה של האינטראקציה האישית שיצרה עם המתגוררים בבית על המהלך הציורי. הסדרה נוצרה לדבריה, לאחר מספר שנים בהן הרבתה לצייר סביבות מגורים של משפחה וחברים, כדחף לגלות מה קורה בבתים של אחרים, לא מתוך מציצנות, אלא כרצון להבעת מחווה וליצירת אינטראקציה משותפת. שפיצר הציגה בשנה שעברה תערוכת יחיד, "תרגישי בבית", שנערכה בגלריה הקיבוצית בכפר מסריק, באוצרות ורד קורן ומרינה סיפר ובחממת האמנים "צבע טרי 7". עבודותיה נמצאות באוספים פרטיים רבים בארץ.

'זה הבית שלי', שמן על בד, 50x110 ס?מ, 2014 (צילום: ניק סמירנוב) 

?הביקור הכי מדהים שהיה לי עד כה?, שמן על בד, 210x100 ס?מ, 2014 (צילום: יואב פלד)?הביקור הכי מדהים שהיה לי עד כה?, שמן על בד, 210x100 ס?מ, 2014 (צילום: יואב פלד) 

'אני אוהבת את חדר השינה יותר', שמן על בד, 120x120 ס?מ, 2013 (צילום: יואב פלד) 

הבית כאמצעי הישרדות



יואב אדמוני (צילום: עמרי פירר)יואב אדמוני (צילום: עמרי פירר) 

מי: יואב אדמוני, 31.
מה: עוסק בפיסול ובמיצג, בוגר תואר ראשון במחלקה לקרמיקה בצלאל ותואר שני בתכנית לאמנות במרחב הציבורי בוויימאר, גרמניה.
איפה: חי ויוצר בתל-אביב.

אדמוני מרבה לעסוק במשחקים שבין חוץ לפנים בעזרת משחקים של קנה מידה והיתוך עם אובייקטים ביתיים. ביצירותיו, מנסה אדמוני לביית את הטבע ולהכניס דימויים שאנו תופסים כטבע אל תוך הסביבה הביתית. "מעניין אותי לחשוב על הבית כדבר הבסיסי ביותר שמפריד בינינו ובין הטבע, כאמצעי הישרדות מתוחכם. ביצירת הבית מייצרים בעצם חיץ בסיסי בין תרבות וטבע. אני מחפש לגלות דרך ההבנה הזו איזה ייצוגים של טבע עדיין נכנסים אל הבית ובאיזה אופן. החפיפה בין שני התחומים- טבע ותרבות מאפשרת לי לחוות את הבית כמרחב פתוח, כמקום שמארח את הטבע בו כל הזמן". לפני כשנתיים, הציג אדמוני תערוכת יחיד בסטודיו בו יצר דאז, בשם "המיטה שממה" שנוצרה בשיתוף פעולה עם האוצרת טלי תמיר. אדמוני חקר את הפנטזיה של חפצי בית כאלמנט של טבע: המקלחת כמעיין, המטבח כשדה, המיטה כקרקע ועוד. אופן אחר בו מציב אדמוני שאלות על הגבול בין חוץ לפנים ובין טבע לבית הוא שימוש באוהל ככלי מעבר: "אני מחפש אחר מקומות בתוך העיר אשר דרך הקמת אוהל בהם ניתן להבין אותם מחדש כטבע" מספר. ביום חמישי הקרוב, תפתח תערוכה זוגית בשם "דופק, דומם" באוצרות שרי גולן, בה יציג אדמוני לצד הציירת ענבל מארי כהן. בתערוכה יוקרן וידאו המתעד מיצג שביצע בירושלים במרץ האחרון כחלק מפרויקט הגמר שלו בתואר השני. בוידאו, הולך אדמוני עם דימוי של סלע על גבו את שביל ירושלים, 42 קילומטר של מסלול כמעט מעגלי. דרך ההליכה, מנסה אדמוני לחקור איך הטבע סביב, המוצג כאלמנט נייטרלי, טעון בעצם בנרטיב פוליטי.

'מעניין אותי לחשוב על הבית כדבר הבסיסי ביותר שמפריד בינינו ובין הטבע', עבודה מתוך 'המיטה שממה' (צילום: דן מדורסקי) 

אוהל ככלי מעבר, אוהל ככלי מעבר, 'מזרן שטח' (צילום: דן מדורסקי) 

פריים מתוך וידאו Circular Pilgrimage, שיוצג בתערוכה פריים מתוך וידאו Circular Pilgrimage, שיוצג בתערוכה 'דופק, דומם' (צילום: תמר לינדר) 

"דופק, דומם": פתיחה 29.1 (יום חמישי ב-20:00), נעילה: 3.3
כתובת: "משולש - חלל לאמנות" שביל המרץ 6 קומה 1, תל-אביב.


מרחבי מחייה



רותם ריטוב (צילום: רותם ריטוב)רותם ריטוב (צילום: רותם ריטוב) 

מי: רותם ריטוב, 40.
מה: אמנית רב תחומית המשלבת בין טכניקות ברישום, מיצב רישומי ומיצב, בוגרת המחלקה לאדריכלות ויצו חיפה ורקדנית בעברה (עידו תדמור ולהקת פרסקו). ריטוב משמשת גם כאוצרת וכמרצה לאדריכלות.
איפה: חיה ויוצרת בתל אביב.

בעבודותיה, עוסקת ריטוב בשאלות של נוף וטריטוריה, גבולות ומרחב אישי. יצירותיה מתאפיינות בארעיות וחוסר יציבות- ניתן לשנע ולהזיז אותן, למתוח ולכווץ אותן- ביטוי ליחס בין זהותו של הפרט הבודד לבין ההקשר הרחב. בימים אלה מוצגת התערוכה "4 חדרים", בגלרית "החווה" בחולון, אותה אצרה ריטוב. התערוכה עוסקת במפגשים של רעיונות חזותיים עם החללים בהם מציגים האמנים. "חיפשתי אמנים שעוסקים בעבודות שלהם בחיבור לרעיונות של מרחב, אדריכלות, בינוי ומחייה" מספרת ריטוב. המבנה המיוחד של הגלריה, מבנה ערבי נטוש שאינו ידוע מתי נבנה והאם שימש למגורים, זימן לדבריה תערוכה קצת אחרת, בה נערכת התכתבות של האמנים עם החלל. "העבר המסתורי של הגלריה, איפשר חופש שאינו מחייב להתייחס לחלל באופן היסטורי ספציפי" מספרת ריטוב. כל אחד מארבעת האמנים המשתתפים בתערוכה, מציג באחד מהחדרים את החיבור האישי שלו: אמיר תומשוב, בוגר המחלקה לאדריכלות בטכניון, מרצה בבצלאל ובטכניון, עוסק באדריכלות כמחקר אמנותי. בעבודתו בתערוכה, ממשיך תומשוב את עיסוקו באסתטיקה של ההרס ומציג עבודות שמתייחסות לנושא של כליון, כאנטיתזה למבנה.

'פוסט טראומה מספר 12', אמיר תומשוב (צילום: רן ארדה) 

הכוריאוגרפית רייצ´ל ארדוס מציגה מיצב ניאון ועבודת וידאו בשם "המצודה". ארדוס מגיעה מעולם המחול ורבות מיצירותיה הינן תלויות חלל ומקום ספציפיים. בעבודתה, מביעה ארבוס את החוויה של הצטמצמות המרחב האישי בערים, דרך מיצב המגביל את תנועת הרקדנים.

'המצודה', רייצל ארדוס (צילום: תמי וייס) 

עמיר רוזנברג, בוגר המחלקה לאמנות בשנקר, הפך חומרים שבדרך כלל לא בונים בעזרתם לחומרי בנייה ויצר בעזרתם מיצב של אובייקטים השייכים לעולם הפריטים הביתיים. האובייקטים עשויים בטכניקה מעורבת: רדימייד, שעווה, נייר זכוכית ועוד, ונוצרו דרך פעולות של שיוף וליטוש. באמצעות המיצב, מבטא רוזנברג התייחסות לנסתר ולגלוי ומבקש לחשוף את שאינו חשוף, כתגובה למבנה נטול הזהות בו מציג.

אובייקטים בטכניקה מעורבת השייכים לעולם הפריטים הביתיים, עמיר רוזנברג (צילום: עמיר רוזנברג)אובייקטים בטכניקה מעורבת השייכים לעולם הפריטים הביתיים, עמיר רוזנברג (צילום: עמיר רוזנברג) 

ריטוב, משתתפת גם היא בתערוכה ומציגה מיצב בטכניקה מעורבת של ביצה עשויה ממדיום ג´ל אקרילי ודבק פלסטי, המערערת את יחסי החוץ והפנים באמצעות טשטוש ההבחנה בין הטבעי ללא טבעי. "אני מושפעת מהזיקה שלי לאדריכלות, במובנים של עיסוק בתפיסת מרחב, טריטוריה וגבולות" מספרת. בעבודה זו, שמהווה המשך למיצב "נדידת המונארך" שהוצג בגלריה "אלפרד", הביצה היא האדמה המקומית, הקדושה, אשר כובשת את חלל החדר והופכת אותו למרחב דמוי מקדש.

שאלות של גבול וטריטוריה, כסת בוצית עשויה מדבקים אקריליים- עבודה של רותם ריטוב בתערוכה 4 חדרים (צילום: רותם ריטוב)שאלות של גבול וטריטוריה, כסת בוצית עשויה מדבקים אקריליים- עבודה של רותם ריטוב בתערוכה 4 חדרים (צילום: רותם ריטוב) 

גלרית החווה: רח´ הנחושת פינת רח´ המלאכה, א.ת חולון
התערוכה מוצגת בימים אלה ותינעל ב- 28.2.15.

תגובות לכתבה

חזור מעלה