נוף פנימי

למידה של הסביבה, כבוד לשכונה הותיקה, שימוש בחומרים זמינים ויצירת פאטיו במרכז הבית, היוו למניעים העיקריים בתכנון ביתה הפרטי של המעצבת ליאת דביר- רותם

מאת אפרת בראשי | צילום שי אפשטיין | צילום ועריכה שקט מצלמים | תאריך 4.3.09

מבצעים ועודפים ישירות למייל - הירשמו עכשיו
נקודת המוצא של מעצבת הפנים ליאת דביר- רותם בתכנון ביתה הפרטי בהוד השרון, מתכתבת עם שכונת "מגדיאל" הותיקה, כיווני האור וטופוגרפיית השטח. "מאחר והמגרש ממוקם על כביש ראשי, מציינת ליאת "הרגשתי צורך ליצור נוף בתוך הבית פנימה, באמצעות פאטיו מרכזי". הפאטיו איננו חשוף לכביש ולעוברי אורח ומאפשר לדיירים עולם פנימי משלהם. הוא עוצב באותו קו עיצובי והרמוני של כלל הבית, מתחיל מקומת המרתף וממשיך לקומת הכניסה ולקומה שמעליה, כאשר בקומה העליונה הופך למרפסת מגוננת, אליה פונים החדרים הפרטיים. לפאטיו תפקיד חשוב בבית הן מהבחינה האסתטית והן מהבחינה הפונקציונאלית שכן, משמש כמקור אור, פתח אוורור, מפריד בין האזורים השונים של הבית ומשרה רוגע לעין ולנפש, באמצעות צמחייה וחלוקי נחל, וכשהערב יורד מצטרפת גם תאורת אווירה בהתאמה.

מאחר והמגרש ממוקם על כביש ראשי, הוחלט ליצור נוף בתוך הבית, באמצעות פאטיו, (צילום: שי אפשטיין)מאחר והמגרש ממוקם על כביש ראשי, הוחלט ליצור נוף בתוך הבית, באמצעות פאטיו, (צילום: שי אפשטיין) 

קריצה נוסטלגית



התכתבות עם שכונת "מגדיאל" שהייתה לאחת הנקודות הראשונות של ההתיישבות היהודית, באה לידי ביטוי בחיצוניותו של הבית, בחזיתות צנועות אך עשירות בפרטים אסתטיים ונוסטלגיים: רצפת השער רוצפה ברצועת אריחים שפורקו מבית ישן של ראשי המועצה, כניסת הבית מעוצבת כאכסדרה המושפעת מהבנייה הקלאסית, ומגדירה את הכניסה כאלמנט אדריכלי דומיננטי ולא כמעבר בלבד. קיר אחד של האכסדרה מחופה קרמיקות עתיקות בנות 80 שנה והקיר האחר עשוי חלונות זכוכית, המאפשרים לדיירים לצפות מתוך הבית על הנכנסים והיוצאים. חלונות עץ איטלקי במעטפת החיצונית של המבנה, משלימים את המראה הנוסטלגי.

מרגע שנכנסים אל פנים הבית, נחשפים לעיצוב המשלב בצורה אסתטית ומקצועית למשעי, בין החוץ לפנים. עושר של מרקמים, חומרים וגוונים המבוססים על צבעי חיטה ושעורה, מעניקים רוגע ושלווה, לצד אור טבעי שחודר דרך הפאטיו.

המטבח בבית משפחת דביר רותם, (צילום: שי אפשטיין)המטבח בבית משפחת דביר רותם, (צילום: שי אפשטיין) 

סביבת עבודה עם נגיעה ביתית



הבית מחולק לשלושה חלקים; קומת מרתף המשתרעת על שטח של 68 מ"ר ומשמשת כמשרד אינטימי מלא באופי ונשמה, שמשדר תחושת סביבת עבודה עם נגיעה ביתית נינוחה. הגישה אליו מתאפשרת גם מחוץ לבית, באמצעות דלת הממוקמת בסמוך לכניסה הראשית. התחושה שנמצאים מתחת לפני השטח איננה מורגשת כלל במרתף של דביר- רותם, תודות לתאורת יום טבעית החודרת דרך הפאטיו, ומבעד לחלון הארוך שרץ מקומת הכניסה.


קפה במרפסת האנגלית



בקומת הכניסה נמצאים החללים הציבוריים וחדר ההורים. בחירת מיקומו של חדר ההורים מעניקה לקומה זו מימד של דירה המתפקדת בפני עצמה. לחדר ההורים יציאה למרפסת אנגלית קטנה, המאפשרת לגימת הקפה הראשון של הבוקר ופתיחה של יום חדש בצורה הרגועה ביותר. זו מהווה הגשמת חלום קטן של ליאת.
מדרגות המובילות לקומה העליונה, ממוקמות בצד הבית ולא במרכזו ובכך חוסכות מקום חשוב ותורמות לחשיבה המרחבית שעומדת בבסיסו של התכנון.

חלון נוסטלגי בחלל כפול להחדרת אור וגוונים, (צילום: שי אפשטיין)חלון נוסטלגי בחלל כפול להחדרת אור וגוונים, (צילום: שי אפשטיין) 

גינה בפיתוח יבש



דביר- רותם לא התעלמה מהנושא האקולוגי שמעסיק את העולם כולו, ומכאן הגינה שמקיפה את הבית, הינה גינה חסכונית עם פיתוח יבש. במקום דשא ישנם אבנים שונות, טוף ושבבי עץ ובנוסף, עצי הפרי בגינה מושקים באמצעות מערכת השקיה של מים אפורים.

הפאטיו משמש כמקור אור ומשרה רוגע באמצעות צמחייה וחלוקי נחל, (צילום: שי אפשטיין)הפאטיו משמש כמקור אור ומשרה רוגע באמצעות צמחייה וחלוקי נחל, (צילום: שי אפשטיין) 

הבית בהוד השרון מבוסס על תמציתיות של צבעים וחומרים, לצד שימוש בחומרי גלם זמינים ומקומיים, שאינם נתונים לתכתיבי אופנה גחמניים, ובכך מעיד על חשיבה תכנונית המשלבת עיצוב מעניין ואיכותי.

תגובות לכתבה

חזור מעלה