אדריכלות קשובה

פרויקט ה- City Village במתחם המשתלה בת"א בתכננו של האדר´ רם כרמי, משמש דוגמא לאדריכלות המנהלת דיאלוג איכותי בין הפנים לחוץ, בין הפרטי לציבורי

מאת זיוה בר | אדריכל רם כרמי | צילום איתי סיקולסקי, יח"צ | תאריך 24.11.08

מבצעים ועודפים ישירות למייל - הירשמו עכשיו
פרויקט ה-City-Village מזכה את מבקריו בהתוודעות לעקרונות "האדריכלות הלירית", מונח שטבע האדריכל רם כרמי, חתן פרס ישראל לאדריכלות (2002), שתכננן את הפרויקט.

מבט לילי של הלובי והבריכה, (צילום: יחמבט לילי של הלובי והבריכה, (צילום: יח'צ) 

כרמי ביקש לתכנן אדריכלות, שלכל חלקיה יהיה תוכן אנושי ותרבותי. אדריכלות בה הפנים והחוץ, הפרטי והציבורי, ינהלו יחסים חברתיים ואסטטיים של תרבות הדיור במיטבה. מעין שילוב של מגורים פרטיים ומשותפים במבנה אחד, בו החללים הציבוריים מקבלים משמעות חברתית מעבר לחשיבותם הפונקציונאלית ההכרחית.
פרויקט ה- City Village הוא קומפלקס מגורי פאר, המשתרע על פני 14,500 מ"ר ובו 35 דופלקסים. הבניין בנוי בזוית של 45 מעלות והדירות לא מקבילות, כך נכנס למבנה מימד נוסף של עומק ואוויר. הבדלי הטופוגרפיה, בגובה של 5 קומות, עזרו ליצור בפרויקט מעין טרסות ורחובות משנה פנימיים וכל דירה נבנתה בגובה אחר מהדירה הצמודה לה. השטחים הציבוריים המשותפים מאד מטופחים, בהם פינות ישיבה, צמחיה, מפל מים, בריכת דגים ופונקציות מפנקות שונות, כבריכת שחיה, חדר סאונה, חדר כושר, ביליארד וחניה תת קרקעית. בניית הפרויקט הסתיימה לפני כ-8 שנים, אך אינו מאוכלס במלואו. בין רוכשי הדירות בפרויקט עד כה נמצאים משפחת מוסיוף, מעצב האופנה הידוע גדעון אוברזון, איש העסקים מנחם הררי ועוד. לאחרונה נמסר כי גם משלחת של מדונה סיירה בפרויקט ונמצאה במו"מ לרכישת מספר יחידות דיור במתחם.
קירות הפרויקט אמנם ספגו גם ביקורות, אך הם מביעים משנה סדורה ותכנון מדוקדק לפרטי פרטים של אדריכלות במיטבה.

'יש ניסיון להפוך את החלל הציבורי בבניין, לגן המרכזי של כל הדירות', (צילום: יח'צ) 

געגועים לרנסאנס



כרמי טוען, שהוא יוצר אדריכלות, שמקשיבה למימד הציבורי ומסביר, שהבסיס הרעיוני של עיר הוא הרצון של האנשים להיות ביחד ולכן נוצרו גם חללים ציבוריים. כיכר העיר, שהייתה החלל הציבורי המשמעותי בתקופת הרנסאנס, תמיד שימשה, כמרכז החברתי-תרבותי של כלל התושבים. בתקופה המודרנית, כאשר הבתים החלו לעלות לגובה, הם איבדו את הקשר עם הקרקע, ו"החלל הציבורי האיכותי", לדבריו של כרמי, איבד את מהותו והפך להיות החלל, שבין הבניינים: האוויר. כך איבדנו את האומנות של החלל הציבורי הפנימי. למגדלים, לדעתו, לא אכפת מה קורה על הקרקע. הם לא תורמים למקום והמקום לא תורם להם. הברירה הפחות טובה שנשארה, הם הבניינים המשותפים, שאינם מרובי קומות. בפרויקט יש ניסיון להפוך את החלל הציבורי בבניין, לגן המרכזי של כל הדירות, בדומה למשמעות הכיכר בתקופת הרנסאנס.

פינת האוכל באחת מדירות הפאר בקומפלקס, (צילום: יחפינת האוכל באחת מדירות הפאר בקומפלקס, (צילום: יח'צ) 

מבנה מורכב, פנים רבות לו



כל החללים הציבוריים בפרויקט בנויים בקנה מידה לגודל האדם והוא נשאר השחקן הראשי. פינות הישיבה והצמחייה מדגישות את הדיאלוג האסתטי בין הפנים לחוץ.
החזיתות החיצוניות לרחוב "שקטות ומתורבתות", כדברי כרמי, והחזית הפונה לפארק, מנהלת שיחה פרטית בין הבית לגינה.
רמתו הטכנית ובחירת חומרי הבניה והגמר הוסיפו למורכבותו של הפרויקט, על מנת להגיע ל"מראה נקי ומכובד". העמודים הקונסטרוקטיביים, למשל, בנויים מיציקות בטון לבן ללא תפרים, והעמודים, שנושאים את הממ"דים, הם עגולים ונוצקו מתבניות חלקות ללא טקסטורות.
המבנה מורכב ופנים רבות לו, אך הוא מלמד שאפשר לחיות קצת אחרת. אם נתעלם מהפן הכספי של צורת מגורים שכזו, הרי שאדריכלות, הקשובה למימד הציבורי, הייתה יכולה ליצור עבורנו חיים הרבה יותר יפים.

מבואת הכניסה אל הקומפלקס, (צילום: איתי סיקולסקי)מבואת הכניסה אל הקומפלקס, (צילום: איתי סיקולסקי) 



תגובות לכתבה

חזור מעלה