וי סטודיו: אדריכלים חסרי מנוח

כרטיס ביקור

גיא וליקסון

36

נשוי פלוס אחד

טלה

8 שנים

הפקולטה לאדריכלות, מכללת אריאל

התנ"ך שלי הוא הספר "כמעיין המתגבר" של איין ראנד

מגוונת, מקלאסי ועד טראנס.

כדורסל, קריאה, סרטים, טיולים בארץ ובחו"ל.

האדריכל גיא וליקסון סיים את לימודי האדריכלות רק לפני 8 שנים. מאז הוא הספיק לעבוד תקופה קצרה כשכיר במשרדי אדריכלים, עד שהחליט יחד עם חברו לספסל הלימודים, דודי עזוז, לפתוח משרד עצמאי.

V Studio Architects

נפתח לפני כ-6.5 שנים בתל-אביב וממוקם כיום ברחוב לילינבלום, "המקום החם התורן של תל אביב", כפי שוליקסון מגדירו. "המשרד הוא משרד בוטיק ואנחנו מתמחים בעיקר בבניה פרטית על כל המשתמע מכך, החל משלב הסקיצות ועד לשלב תליית התמונות".

תשוקה לעיצוב, דיוק וסטייל

וליקסון (36) אומר כי הוא החליט ללמוד אדריכלות מתוך תשוקה. וליתר דיוק, "תשוקה לעיצוב, דיוק וסטייל, לצורת החיים למעשה. אני חושב שאדריכלות ועיצוב צריכים להיות דרך חיים ולהתקיים מתוך אהבה מאוד גדולה ותשוקה. אני מאמין שניתן לזהות בבירור אצל מי מהאדריכלים זה באמת עובד ככה".

וליקסון ושותפו סיימו את לימודיהם בפקולטה לאדריכלות באריאל, והוא מבקש לציין כי "שנינו אדריכלים עם רישום בפנקס האדריכלים. לפעמים זה מעורר שאלה". במקביל לעבודה הוא משמש בשנתיים האחרונות כמרצה במסלול האקדמי המכללה למנהל, בפקולטה לעיצוב פנים.

המשרד אמנם מתמקד בבתכנון בתים פרטיים, אך עוסק גם בתכנון רשתות מזון, משרדים, חנויות ואפילו עיצוב מוצרים. "אני אוהב להתעמק בדקויות של דברים, ולפעמים זה מביא לכדי מצב שבו אנו מתכננים אלמנטים מאוד קטנים וספציפיים, עד לרמת גוף התאורה או הידיות. בבית אחד עיצבנו דלת כניסה לחדר שינה כולל הידית עצמה. עשינו כמה מודלים עד שלבסוף הגענו לידית שהייתה לי בראש. אני מאוד אוהב לעסוק בעיצוב רהיטים כחלק מפרויקט, על אף שבדרך כלל, מטעמי תקציב, אי אפשר לעצב את כל הרהיטים בבית. לכן, תמיד אנחנו בוחרים כמה דברים מרכזיים שיש להם חשיבות יוצאת דופן, מתמקדים בהם לעומק ויוצרים פריטים מיוחדים ויקרים הרבה יותר".

"אני מאמין שסגנון של אדריכל נבנה בתהליך שלוקח לא מעט שנים. מכיוון שאני יחסית צעיר בתחום, אני חושב שהסגנון עדיין בהתהוות. אפשר להקביל את זה לתפיסה של תקופה; ברנסנס למשל, אנשים לא אמרו ´אנחנו בתקופת הרנסנס´, לכן אני מאמין שבעוד 5, 10 או 20 שנה יהיו דברים שיותר יזוהו כמאפיינים שלי".

וליקסון מצהיר כי בית מבחינתו צריך להוות מקום מפלט, המקום הכי נעים, והכי כיפי למשתמשים בו ולאורחים. "מבחינתי אם הלקוח מאושר מהתוצר, פחות מעניינת אותי הסביבה. אחד הפרויקטים שאני הכי מתגאה בהם, הוא בית בקיסריה שהצבעוניות שלו היתה מאוד חריגה בשעתו. הוא היה צבוע באפור, כתום ואדום. הבית עורר שערוריות ולאנשים הייתה המון ביקורת. בהתחלה הביקורת הייתה קשה ונוקבת, עם הזמן היא התרככה ולבסוף אף הפכה חיובית. בשלב מאוחר יותר הבית הפך לסוג של אייקון, והיו גם כאלו שהעתיקו ממנו אלמנטים ואפילו ניסו להעתיק את כולו, גם בקיסריה וגם במקומות אחרים".

נפגשים עם הפנטזיה של הלקוח

בתהליך העבודה עם לקוח וליקסון מסביר כי השלב הכי חשוב הוא השלב שבו הם מדובבים את הלקוח. "אנחנו יושבים במשך פגישה ארוכה, רגועה ונעימה, ומקשיבים לכל מה שהלקוח רוצה ואומר. בשלב הזה אני תמיד אומר ללקוחות שישימו לרגע את התקציב בצד וידברו על הפנטזיה. לתקציב נגיע בכל מקרה מהר מאוד, אז בשלב הראשוני אנחנו מדברים על החלום. אחרי שהלקוח מסיים לומר את דבריו - כמובן שיש דיאלוג - אנחנו מתחילים לשאוב אינפורמציה שלא נאמרה, ההרגלים של האנשים, דברים שרצוי לשמר, דברים שאולי כדאי לשנות. אנחנו לוקחים את תמצית השיחה, עושים סינטזה בין זה לבין מה שאפשר – בהתאם למגבלות השטח, מגבלות התכנון ומגבלות אחרות, ומייצרים סקיצות.

הדיאלוגים הללו תמיד מעניינים ומשתנים מלקוח ללקוח. השבוע לדוגמא, ישב אצלנו לקוח שאמר שמבחינתו הסלון צריך לאפשר לילדים לנסוע בסקטייבורד, לכן חשוב לו שלא יהיו אלמנטים שיפריעו לילדים".

התפקיד שלנו כאדריכלים, הוא גם לבקר ולייעץ ללקוח, אבל אני מאמין שלרוב הלקוח מספיק בוגר ויש לו רצונות מוגדרים, לכן אני לא אנסה לחנך אותו מחדש גם אם אני מאמין שזה לא הדבר הכי נכון. חשוב לי להציג את האמת שלי בפני הלקוח, אבל מה שמעניין לא פחות, הוא להתחבר למצבים שהם מבחינתי מצבים לא טריוויאלים".

כאשר וליקסון אומר לא טריוויאלי, הוא יודע למה הוא מתכוון. "בעבר תכננתי מועדון סאדו פרטי. מן הסתם היו שם המון בקשות מיוחדות, והחקירה והסיטואציות היו דבר שכיף להתעסק איתו. נכנסים לתחומים שבדרך כלל, בתכנון רגיל, לא נכנסים אליהם. לרוב מגיעים עד למיטה ושם עוצרים".

השראה מפנס של מכונית

וליקסון מסביר כי מקורות ההשראה לתכנון מבחינתו הם אינסופיים. הדבר ניכר גם ברהיטים המעוצבים שהוא מתכנן שמצטיינים בייחודיות ומקוריות.

"למעשה, מקורות ההשראה שלי בלתי מוגבלים בעליל, זה מה שכיף לי בעבודה הזאת. אני לא מגביל את עצמי בהשראה למבנים, לעיצובים, לבדים, לטקסטורות או לחומרים, לכן אני יכול לקבל השראה למעשה מכל דבר - סיפור, דימיון, פנס של מכונית או מונומנט. הרבה פעמים אני שואב השראה מתחושות שאני מקבל מאנשים או מקומות, ואני אוהב להעביר את התחושות האלו הלאה".

"קשה לי להצביע על דבר אחד. קודם כל אני אוהב את האנשים, אני משתדל עד כמה שאני יכול לעבוד עם אנשים שכיף לי איתם, בין אם זה לקוחות ובין אם זה נותני שירות אחרים. זה גורם לי להתעורר כל בוקר בכיף ליום חדש".

"יש לי נטייה להתגאות בפרויקטים האחרונים. עד הפרויקטים האחרונים, הפרויקט לא הגדול ביותר אבל בהחלט בין המאתגרים, זה הבית שלי עצמי. זו דירת קסם בצפון הישן של תל אביב. יש בה מטבח ענק, 2 חדרי שינה נעימים, סלון מפנק, חדר רחצה מפנק, משרד וחיבור לגינה. כל הדברים הללו נכנסים ב-63 מ"ר.

בעבודה אני מתעסק בדרך כלל עם פרויקטים שהם בסדרי גודל של פי 5 ו-10, אז היה בזה כיף גדול להתמודד דווקא עם חלל קטן. זה הצריך עיסוק בפתרונות קטנים, בחיבורים קרובים של חומר אחד עם משנהו ויצירת אוירה מלאה במקום מאוד קטן".

"אני מחזיק מעצמי אדריכל בתחילת הדרך, וזה גם הכיף שלי בהרבה דברים, הראשוניות. הייתה בתקופה האחרונה דעה רווחת שאדריכלים הם זאבים זה לזה. ככל שאני נתקל יותר באדריכלים ומעצבים אני דווקא מגלה שההיפך הוא הנכון, וזה הופך את העיסוק במקצוע לכיף גדול יותר.

אני חושב וגם רואה שאפשר לעבוד ביחד. אני מכיר הרבה שיתופי פעולה בין אדריכלים, מה שהופך את התכנון והעיצוב לחוויה יותר גדולה. אני חושב שאם יש את ההזדמנות והיא מפרה לשני הכיוונים, אז למה לא?"

לראיונות נוספים עם מיטב האדריכלים בארץ - לחצו כאן

כיצד לבחור אדריכל? איזה נתונים עלי למסור כדי לקבל הצעת מחיר מקיפה והוגנת? מהו המידע הדרוש לפני התכנון? היכנסו ל

פורום אדריכלות

וקבלו מענה מקצועי לכל שאלותיכם.