גודל: 120 מ"ר
תקציב השיפוץ: 100-150 אלף ש"ח
הדיירים: זוג ושני ילדים
אדריכלות ועיצוב פנים: אופירה רייכקינד יצהרי
אדריכלית הפנים אופירה רייכקינד יצהרי נקראה לשיפוץ דירת 5 חדרים סטנדרטית בגבעתיים, שמאכלסת זוג ושני ילדים. אחד האלמנטים המנחים היה שחלל האירוח והכניסה לדירה יהיו מפתיעים ולא צפויים, ושהמעבר מחדר מדרגות ישראלי טיפוסי (חדש אמנם, אך חסר ייחודיות) לדירה המעוצבת יהיה בעל משמעות.
הפתרון הראשון שמצאה רייכקינד לבעיית הסטנדרטיות היה להגדיל את חלל האירוח והכניסה, אך מבלי לוותר על אחד החדרים.
מכיוון שבעל הדירה מיקם את משרדו בבית, וביקש "שליטה" גם על שאר חלקי הבית, מוקם משרדו בחדר הצמוד לסלון, הקיר המשותף לשני החדרים בוטל, ובמקומו הוקם קיר מזכוכית. קיר הזכוכית מהווה מחיצה בין החדרים ומאפשר פרטיות במשרד בעת הצורך אך גם מאפשר לעיניים להמשיך ולראות מעבר לחלל המקורי והמצומצם של הסלון. כך נוצרת התחושה שאנו נמצאים בחדר גדול יותר.
המטבח
בהמשך לאותו קו מנחה המאפשר לאדם לראות כמה שאפשר מכל זווית הסתכלות, נפתח המטבח לחלל הכללי עד כמה שאפשר, ובמקום קיר הוצב דלפק אוכל. הדלפק במטבח מחופה באריחי צפחה, ורגלי נירוסטה המתאימים לקו של המטבח.
ארונות המטבח התחתונים עשויים פורניר תעשייתי. הפורניר התעשייתי הוא למעשה עץ, שעבר תהליך צביעה, מה שיוצר את הדוגמה המעניינת שלו. הארונות העליונים מעליו צבועים בצבע בתנור בגוון שמנת. החיפוי על הקיר במטבח עשוי זכוכית בגוון שוקולד התואם לגוון הפסים של הארונות התחתונים.
חדר העבודה
במבט מפינת הישיבה בסלון ניתן לראות דרך הזכוכית את חדר העבודה. הקיר הגדול בחדר העבודה חופה באבני סיליקט שפורקו מבתים באירופה, והיתרון הבולט שלהן הוא שהשנים ניכרות עליהן. החיפוי באבן מייחד את הקיר הזה לעומת אלה שמסביבו, ולכן גם גורם לעין לראות מרחב גדול יותר מהקיים.
ספוטים על מסילה היורדים מן התקרה מאירים את קיר האבן ויוצרים מראה מרהיב ומעניין. רצפת חדר העבודה רוצפה בפרקט המשתלב עם קיר האבן. הריהוט עשוי עץ אלון. הפרקט מקנה אווירה רגועה וחמימה בחדר העבודה בהשוואה לשיש הקר בעל המראה היוקרתי בשאר חלקי הבית.
דלת הכניסה לחדר העבודה עשויה זכוכית, והמשקוף עשוי מעץ אלון ששימש כאדני רכבת בימים אחרים. בכך "נשבר" המראה הקר של הזכוכית ומתקבלת כניסה מזמינה ונעימה לחדר מיוחד.
לפני הכניסה לחדר העבודה תוכננה נישה לא סימטרית שבחלקה העליון נסגרה בדלתות עץ צבועות בצבע קרם. חלק זה משמש למשקאות וכלי אירוח. החלק התחתון של הנישה מואר בספוטים שקועים וישמש בעתיד להצגה של כלים ופסלים מעניינים. מעל הנישה הזו נבנתה תקרת גבס המסתירה את המזגן. המעצבת ניצלה את ההכרח בהנמכת התקרה ויצרה נישה גם בתקרה, המוארת בתאורה נסתרת. מתחתיה מונח מדף ומגירה לניירת.
כל הקירות המוארים חופו בחומר מיוחד עם מרקם מעניין הנקרא "מרמרינו". השילוב בין תאורה לצבע וחומר עם טקסטורה מעניינת הוא תמיד שילוב מנצח.
בחדר העבודה, כמו בסלון, הוסתר ארגז התריס של החלונות בציור על קנבס שחובר לקיר ולתקרה, אשר ניתן לפרוק בעת הצורך. כך נפתרה בעיית המראה הלא סימפטי לעיתים של ארגזי התריס החשמלי.
הסלון
בסלון עצמו, הקיר שעליו אמורה להיות הטלוויזיה היה במקור קצר מידי, ולכן היה צורך להאריך אותו. המעצבת ביקשה להאריך אותו בצורה כזו שהחלל לא יסגר ויצטמצם אפילו למראית עין. הפתרון שמצאה היה להשאיר רווח של 10 ס"מ בין הקירות, כדי לאפשר לעין להמשיך "לטייל" מעבר לקיר משני הכיוונים. תוספת הקיר משמשת מהצד השני כארון למעילים ותיקים שבדרך כלל נזרקים בכניסה. הקיר חופה גם הוא ב"מרמרינו" בגוון הקרם המאפיין את חלל הסלון והמטבח.
כל החומרים שנבחרו לחדר העבודה, הסלון והמטבח משתלבים זה בזה ויוצרים עניין וצבע. השולחן בסלון העשוי מנירוסטה, והשידה המודרנית מתחת לטלוויזיה בסלון הבנויה מעץ אלון ונירוסטה, הם שילוב מנצח של חומרים חמים וקרים.
מצד אחד ניתן למצוא חומרים הבאים מן הטבע החם כמו: עץ האלון ברהיטים, הפרקט, אדני הרכבת, אריחי הצפחה המשתלבים בדלפק האוכל, ואבני הסיליקט. ומהצד השני מוצאים את השיש הקר, הנירוסטה ברהיטים, הזכוכית בפינת האוכל והפורניר התעשייתי במטבח, כך שנוצרת הרמוניה ואיזון של חומרים המקנים תחושה מאד נעימה בחלל.
"תהליך העיצוב נבנה כמו פירמידה", מסבירה רייכקינד יצהרי, אדריכלית הפנים. "מתחילים בבסיס רחב של רעיונות ורצונות, ומסיימים בקודקוד שהוא השיא של התוצאה שהתקבלה. קצת כמו הדקירה הקטנה בלב שמרגישים כשרואים חלל יפה".