כשאומרים סגנון אפריקאי זה ברור לכולם למה הכוונה, למרות שאפריקה היא יבשת שכוללת היום את כל מנעד הסגנונות, ממש כמו בכל מקום אחר בעולם. אפקט הכפר הגלובאלי טשטש את הגבולות המוכרים ומה שנותר בעצם זה אותו זיכרון מהימים בהם הרפתקנים ייקים חנוטים בחליפות ספארי וגישה סנובית מאוד הביאו את רשמיהם מהתרבות הכל כך צבעונית של שבטי הפרא המקומיים. מסיכות מגולפות מעץ שחור וכבד ושלל מחרוזות בשילובי צבע משתולל. בדיוטי פרי של הסוואנה הם הצטיידו בחיטים של פילים, פרוות של חיות פרא ופוחלץ של טיגריס. למזכרת.
את השלל האקזוטי הם מיקמו בויטרינת הזכוכית עם מפיות הקרושה בסלון הבית לצד הריהוט האירופאי הכבד ומעל שטיחי המשי. הסגנון הקולוניאליסטי הזה ביטא את כוח האדם הלבן, ששרד את יבשת חיות הפרא שורצת הקניבלים ואף הביא לאישה הביתה מתנה עם סטייל לשים ליד האח. כך הכירו את סודות אפריקה לעולם המערבי וכך זה התקבע. סגנון פראי, עם התייחסות ישירה לחומר והמון צבע.
הסביבה הטבעית באפריקה לא סיפקה שפע חומרים לעיצוב והאקלים היציב צמצם את הדרישות. יחד עם הבידוד התרבותי נוצר סגנון פשוט ועוצמתי, שנראה כמו מעשה ידי ילד נטול ריטלין. בשלבים מאוחרים יותר, כשהמודרניזם הגיע ליבשת, התפתחו מאותם ערכים תרבותיים טקסטילים עם משחקים גרפיים ואופטיים, צורות מופשטות שחוזרות ברצף וצבעוניות חסרת פחד. חפצים ורהיטים נבנו מעץ גושני וברזל בלתי מעובד בשילוב עם מקלעות קש ומיני עשבים.
הבדים האפריקאים קיבלו חותמת הוט קוטור נדירה, כאשר באביב 1967 המעצב הדקיק והמוכשר ביותר בהיסטוריה של האופנה, איב סאן לורן, הרים קולקציית בגדים אפריקאית.
החוק העליון לגבי עיצוב אפריקאי הוא שאסור בתכלית האיסור לתת לו את הבמה המרכזית. זה יהיה כמו לעצב את כל הבית בוורוד מסטיק.
הסגנון האפריקאי הוא טבאסקו. יותר מידי וזה פחד אלוהים. אלמנטים בודדים עשויים להספיק. כמה כריות או אפילו מחרוזת אפריקאית מוגזמת שהדודה רותי הביאה מטיול עם ועד העובדים של הבנק בקניה, תיראה מעולה בתוך מסגרת לבנה ותקשט לכם יופי את הקיר.? אם חדר האורחים שלכם סובל משפעת הבז´ (הכוללת ריצפה בז´, שטיח קאמל, ספה בשמנת, שתי כורסאות בצבע קפה הפוך חלש ושולחן אלון מולבן) אז שמיכה עם הדפס אפריקאי מתוחכם תהפוך את הכל לשמח יותר.
אלדד תרקה, בוגר המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר, הציג במסגרת פרויקט הגמר שלו קולקציית בדים עכשווית לאופנה בשם " אסתטיקה אתיופית". כדי להעביר את התחושה, המראה והאופי של המקום ממנו הגיע תרקה (אתיופיה) השתמש במוטיבים אתניים ובצבעוניות עזה, כדי ליצור מוטיבים טקסטילים משלו. המוטיבים שהשתמש בהם לעיצוב הבדים הם משבטים כפריים, שהזכירו לו את הקעקועים של הנשים האתיופיות ואת הרקמה האתיופית המסורתית. בנוסף לצבעי הדגל האתיופי (ירוק, צהוב ואדום) וצבע האדמה החום, שממחיש את התחושה של המקום, הוסיף תרקה את צבע הזהב, כדי לתת לטקסטיל מראה יוקרתי ועדכני.
המתודה הרווחת היום היא שגם בחללים בהם העיצוב מאוזן וניטרלי, יש להשתמש בכמה נקודות עניין שמפעילות את החושים. שולחנות צד, טקסטילים ואפילו שטיח הם בדיוק הפריט בו אפשר להכניס את הסגנון מבלי להשתגע יותר מידי. גם על רקע כהה מאוד האביזרים הצבעוניים בסגנון האפריקאי נראים מעולה.
הצורניות והחומריות יבלטו בוודאות מול הספה המרובעת, אבל ליד המיטה מותר קצת להשתולל. ממילא אנחנו מבלים את רוב הזמן שלנו בחדר השינה עם עיניים עצומות, אז למה לא להתעורר ולחוש לרגע כמו מלכי שבט אפריקאי מעניין. אפשר באמצעות טפט או שידות לילה עם אופי שבטי. כך או כך מדובר בפריטים קטנים, שאפשר תמיד להחליף אם נמאסת עליכם אווירת הזולו וודו ואתם רוצים לחזור לממלכת הבז´בז´ון.
