1. הדירה
  2. מגזין עיצוב
  3. תערוכות, חידושים ואירועים
  4. אדריכלות המחר

אדריכלות המחר

מגדירים את עצמכם כחובבי אדריכלות ועיצוב מושבעים? אל תפספסו את תערוכת בוגרי בית הספר לארכיטקטורה של אוניברסיטת אריאל.

מבצעים ועודפים ישירות למייל - הירשמו עכשיו
בתום חמש שנות לימוד מפרכות תיפתח בימים הקרובים תערוכת הבוגרים של בית הספר לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל ותציג כישרונות שאנחנו בטוחים תשמעו עליהם עוד הרבה.


"הדרן", דנה חסון | מנחה: אדריכל שוקי לוי


הדר, מהשכונות הוותיקות של חיפה, תוכננה כ-"עיר גנים" ממוקמת בלב פלח הר הכרמל ממערב צופה למפרץ חיפה וממזרח לפסגות הר הכרמל.
בעבר הייתה הדר למרכז תרבות מסחר ופנאי לעיר הפועלים חיפה, מרבית מוקדי התרבות והממסד החיפאים ממוקמים בהדר.
הדר היא שכונה מעורבת מתגוררים בה חרדים, עולים, ערבים, סטודנטים, אמנים ופעילים חברתית. קבוצות אוכלוסיה אלה חולקים את המרחב ויוצרים בו קשרים.
עם ההתפתחות העירונית של חיפה וההתרחבות למעלה הר הכרמל שכונת הדר עוברת הזנחה, ונטישה המרכז העירוני הפעיל כעת הועתק לשכונת הכרמל ולקניונים החדשים מחוץ לעיר. הדר נותרה כמרחב עירוני מוזנח בעל ריכוז גדול של מרחבים ציבורים לא פעילים.
בחרתי להתמקד במקטע העירוני שבין שוק תלפיות לבין מלון תיאודור. מקטע אשר חוצה את שני צירי הרוחב הראשיים וכולל בתוכו עוגניים תרבותיים משמעותיים- שוק תלפיות, מבנה אשר פעיל בחלקו עד היום והוא בעל ערך אדריכלי היסטורי, קולנוע רון- מרחב ציבורי נטוש אשר סביבו התקיימה התרבות העירונית- חלק בלתי נפרד מההוואי התרבותי שסביבו צמחו המגורים ומלון תיאודור-שמשמש כנקודת מסחר מרכזית בהדר.
הפרויקט מבקש להחיות את הזיכרון הקולקטיבי התודעתי של עוגנים אלו תוך עיבוי סביבת מגורים אשר מכילה את המבנים ההיסטוריים הקיימים ומייצרת בתוכה מרחבים ציבוריים פעילים ,הפרויקט מייצר רחוב אורכי המחבר בין גבול העיר התחתית לכרמל – מרחוב סירקין ועד הרצל.
המרחב הציבורי החדש שנוצר מאפשר תנועה במעלה ההר אשר משלבת חווית מעבר בין חללים ציבוריים שונים- מסחר, שוק, משרדים להשכרה. אשר להם צופים חללי מגורים חדשים. המרחב הציבורי החדש מקיים יחס עם המבנים הקיימים ומייצר תנועה חדשה, הוא מקיים מבנה היברידי המשלב מספר פונקציות יחד.

 
 

"נווה מדבר", הילה חיון עדני | מנחים: אדריכל נתי רותם, אדריכל איציק אלחדיף


באר שבע היא מטרופולין הנגב, אך לא מתקיימת בה עירוניות.
העיר העתיקה היא המקום בו באר שבע החלה את דרכה ההיסטורית, העיר נוסדה ע"י העות´מאניים בסביבות המאה ה-18. הם בנו אותה בצורה של שתי וערב, ואפשר לראות שצורת תכנון זו לא המשיכה בשכונות שבאו לאחר מכן. שכונה א´ נבנתה בצמוד אליה, ונראה כי אין קשר בין השתיים בשל ההחלטה שהתקבלה עם קום המדינה ליצירת "עיר גנים" - שכונות רבות שכל אחת מתפקדת בפני עצמה.
האיזור בו עוסק הפרויקט הוא מתחם האוניברסיטה הממוקם בחלקה הצפוני של העיר. ניתן לראות בתכנית העיר שבאר שבע מתפתחת כלפי חוץ, אף על פי שישנם הרבה אזורים לא בנויים - מעין "מדבריות" בתוך העיר. בין המדבריות הבולטים - המדבר שקיים במתחם האוניברסיטה המלווה את שד´ רגר.
החייאת השדרה תגיע מהעומק, יצירת מרחבים קהילתיים שיתוכננו מתחת למפלס הקרקע ויהוו מקומות שהייה עירוניים מוצלים, שבמעטפת שלהם מתוכנן בינוי. מעשה זה מייצר חתך רחוב המציע מרחבים רוויים בהזדמנויות רבות. בפרויקט, המרחב הקהילתי יתאים עצמו לפקולטה הקרובה וישלב בתוכו מגורי סטודנטים ומסחר.
התכנון נובע מהאבחנה כי קיימים שלושה גרידים. הגריד הראשון - האורתוגונלי - בו בנויים מירב הבניינים ובעיקר מגורים; הגריד השני - גריד שבנויים בו מספר מועט של שיכונים ומבנה אחד מהאוניברסיטה; והגריד השלישי - בו בנוי מבנה ה-H של הפקולטה למנהל.

 
 

"UPSIDEDOWN", שלומציון דאר | מנחה: אדריכל אודי מנדלסון


המוות הוא חוץ עמו עומד האדם במערכת יחסים. הדיון במוות עמד בראשית הניסיון לעמוד על המניעים להיווצרותה של העיר - תוך זיהוי כי הוא גורם מרכזי עמו מתעמת האדם בתהליך יצירת המרחב, וכי שאלת נוכחותו והשפעתו אוניברסלית. יצירת המרחב היא בראש ובראשונה פעולה של יחס ותגובה של האדם אל החיצוני לו, ממנו הוא מתגונן ואליו הוא פונה. העיר היא ביטוי קיצוני למרחב אותו מתקין האדם כתגובה לחוץ.
קיצוניות המעשה מתבטאת בעומס הבנוי אל מול הפנוי ובהיותו של המרחב משותף להמון בעל צורך זהה להגנה. כך פועלת העיר את פעולתו של בונקר בעל קנה מידה עצום.
תפיסת הבונקר מעמידה במבחן את מערכת היחסים של האדם עם האדמה - כמקור חיים, מקום הסופיות וכמקור הגנה. האדמה היא מקום המפגש עם האל, התחיליות והסופיות. השימושים והפעולות הנעשות באדמה ממקמות אותה כמושפעת המרכזית ממערכת היחסים שמנהל האדם עם החוץ.
סיפור מגדל בבל המקראי משמש מטאפורה אוניברסלית לשאלה כיצד עשוי להיראות מרחבו של האדם העומד אל מול שאלת המוות. קריאה מחודשת הולידה הבחנה בשתי מערכות אורבניות המתקיימות זו בתוך זו: "כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים" - ביטוי מרחבי של הומוגניות ותבניתיות עירונית אופקית, ו "עיר ומגדל וראשו בשמים" - מרחב אנכי המקיים את התנועה ההפוכה.
שילוב בין שתי מערכות אורבניות אלו לבין מערכת היחסים עם האדמה, הצמיח את המודל העירוני כלפי מטה, תוך חפירה בקרקע. התנועה מטה חייבה את השמים והאדמה לפעול יחד - את השמים להזין את האדמה, ואת השאיפה מעלה לשחרר מקיומו הבלעדי של מגדל ניצב.
האינטגרציה והעימות בין העיר האופקית לעיר האנכית שואלת שאלה על קיומו של מרחב עירוני חדש - קו האפס. העיר בו זמנית חופרת עצמה וממלאת את החסר - יוצרת את הבקעה ובונה את המגדל. האם קו האפס הוא מעשה מלאכותי המשלים את החסר אותו חיסרנו? האם הוא הוא מחולל העיר? האם קיומו מאפשר לעיר להיות בעלת שמים וארץ ולא לתפקד כישות בורחת וכחסם אל מול החוץ?
פרויקט זה דן בשאלות אלו ע"י ניסוין במרחב בין בית המשפט העליון לשיפולי שכונת נחלאות בירושלים - גן סאקר - כחלק כחלק מההתחקות אחר שאלת קיומו של קו האפס העירוני ושאלת העיר בכללה.

 
 

"תהום הזמן", תמר סורקין | מנחים: אדריכל נתי רותם, אדריכל איציק אלחדיף

בעברה נודעה בית שאן בקסמה המיוחד, אך כיום איבדה בייחודה למרות שרידי העיר הרומית הנשקפים ממורדותיה. בהתבונן במורשת העתיקה הניצבת אל מול מבנים חזרתיים וחסרי ייחוד, בולט הדיסוננס בין מקור ההשראה לבין היצירה החדשה.
מטרתי בפרויקט היא לעורר בבית שאן את רוח המקום המקורית, תוך שימת דגש לחיבור בין הקרדו העתיק לבין מבנה העירייה המודרני. היווצרותו של קרדו מחודש בעיר מהווה עורק ראשי לעירוניות המתעוררת ומאפשר מרחב תרבותי המכיל בתוכו את כל רבדי העיר, משחר הווסדה ועד ימינו אנו.

 
 

"Rehabilitation - The Hidden Art Of South TLV", דורין סגורסקי | מנחה: אדריכל איציק אלחדיף

שדרות הר ציון, שהן האתר בו בחרתי למקם את הפרוייקט שלי, הן רחוב רחב ידיים שאוסף אליו את שכונות דרום תל אביב ונותן להם מכנה משותף, אך יחד עם זאת לא יוצר להם את ההזדמנות להתחבר יחד אל חיקה של העיר. השדרה מתחברת בקצותיה אל רחוב הרכבת מצפון ומגיעות עד ליציאה מגבולותיה של תל אביב שם הן פוגשות את דרך איילון.
נשאלת השאלה כיצד אם כך הן אינן דרך ראשית הגעה אל העיר ומחוצה לה? לשם כך פניתי לבחון את השדרה מבפנים, פרקתי אותה למקטעים שיוצרים באופן טבעי השכונות המרכיבות אותה ורחובות המתחברים אליה בחנתי כל מקטע בהתייחסות לתחושת המקום, זהות מקומית, כבוד למורשת הטבעית, האמנותית וההיסטורית, הבנה של הנוף העירוני, הולכי רגל וסוגי תחבורה אחרים, פניתי לטפל באתר הנבחר שלי על פי עקרונות אלו, כחלק מתמונה גדולה של שיקום השדרה מתוך הקיים בה ומתוך הבנה שכך על כל מי שפועל בה לעשות.
האתר הנבחר לפרוייקט, הוא מגרש בקצהו הדרומי של שדרות הר ציון בנקודת המפגש בין שכונת שפירא וקריית המלאכה, שהן נקודת תפר חברתית ואדריכלית, הנסיון לשלב בין האופי המנומנם של שכונת שפירא על בתי הקרקע הצפופים שבו והירוק המציף אותו ובין סצנת האמנות המתפתחת בקריית המלאכה והדיירים הבוהמיינים שהחלו להציף אותה הובילו אותי לחבר בין שני קצוות השדרה בגלריה לאומנות רחוב שמנסה לחבר בין שני עולמות עלו לא רק באמצעים פיזיים אלא מביאה את התרבות מן השוליים ומבין הבניינים אל לב ליבם ואל השדרה.

 
 

איפה: מרכז עמיעד, שוק הפשפשים, יפו
מתי: 16-23.8.18
שעות פתיחה:
11:00-21:00
שישי: 10:00-15:00
מוצ´´ש: 20:30-23:00



אולי יעניין אתכם גם:


גלריית האדריכלים ומעצבים המלאה
לצפייה בבתים מעוצבים


תגובות לכתבה

חזור מעלה