בין שני העולמות

תערוכת "ארכיארט" הציגה יצירות אמנות בסגנונות שונים, כולן פרי עבודתם של אדריכלים - ולימדה אותנו משהו על הנפש היצירתית שעומדת מאחורי המקצועיות והפרקטיות

מאת קרן בר לב | צילום יח"צ | תאריך 15.11.09

מבצעים ועודפים ישירות למייל - הירשמו עכשיו
אדריכל טוב זקוק לכלים בעבודתו, אותם הוא רוכש במהלך שנות לימודים והתמקצעות בשטח. הוא לומד פיזיקה, מכיר חומרים שונים ומשרטט אינספור תרשימים מדויקים, אבל הכלי החשוב ביותר לאדריכל הוא משהו שלא רוכשים באקדמיה או באתר הבנייה: נפש האמן שלו. קל לשכוח, אבל אדריכלים הם לפני הכל אנשים יצירתיים, בעלי חזון וראייה אסתטית. התערוכה "ארכיארט", שעלתה בבית האדריכל ובגלריית המגדלור ביפו, הציגה עבודות אמנות של עשרים אדריכלים בטכניקות שונות ומגוונות - ציור, פיסול, צילום, צורפות ועוד.

עבודתה של אדריכלית אלונה פרסלוב, עבודתה של אדריכלית אלונה פרסלוב, 'אנחנו השתקפויות של השתקפויות שלנו', (צילום: יח'צ) 

אי אפשר להפריד בין האדריכל לאמן


התערוכה אפשרה הצצה נדירה אל החלומות והפנטזיות הכמוסות של אלה, המעצבים את הערים בהן אנו מתגוררים. אותם חלומות עומדים בבסיסם של פרויקטים ארכיטקטוניים, אך הם גם ממשיכים עם האדריכל-אמן בחייו היומיומיים ונמזגים אל תוך יצירות הומוגניות ושלמות בפני עצמן. אי אפשר להפריד באמת בין האדריכל לבין האמן – היצירה משפיעה על העבודה והעבודה על היצירה.

האדריכלית גויס אורון יצרה רישומי פחם משולבים עם צילומים דיגיטליים בטכניקה מעורבת, (צילום: יחהאדריכלית גויס אורון יצרה רישומי פחם משולבים עם צילומים דיגיטליים בטכניקה מעורבת, (צילום: יח'צ) 

האדריכלית ג´ויס אורון, אשר הציגה ב"ארכיארט" רישומי פחם משולבים עם צילומים דיגיטליים בטכניקה מעורבת, בוחנת את הפרויקט "שדרת התקוות" בגני תקווה מנקודת מבט פילוסופית. הבחירה בגלילים כצורה דומיננטית בפרויקט, מובילה את אורון להרהר בצורה עצמה ובמשמעותה, כשהיא בוחנת אותה מנקודת מבט של אמנית. "טרגדיית הצורה הגלילית היא להיות בין שני עולמות", היא מתפייטת. "הוא מורכב מה´עיגול´ האינסופי, המחבק, האלוהי, ומה´קו´ הזה הנקטע, הזמני, כמו בני אנוש". אלו מילים של אדריכל שמבין קוים ומבנים, אבל גם של אמן שרואה את הנשמה שמאחורי הצורות.

האדריכל דן רוטשילד שילב בין פלדה ועץ ויצר יצירה אבסטרקטית, (צילום: יחהאדריכל דן רוטשילד שילב בין פלדה ועץ ויצר יצירה אבסטרקטית, (צילום: יח'צ) 

אדריכלית נוספת שזכתה להציג את עבודותיה בתערוכה היא תמי הירש, והיא מביאה לצילומים שלה את החוויות וההתרגשויות מעולמה האישי ומילדותה עד היום. התמונות שלה מתארות מסע אל הזיכרון הסובייקטיבי שלה, בלי להתעכב על עובדות ומקומות. ממש כמו הצילומים שלה, גם את העבודות הארכיטקטוניות של הירש לא ניתן לנתק מהקונטקסט שלהן. החוויה האישית היא זאת שמעצבת את נפש האדם, והאדם מתבונן מנקודת מבטו על החוויה האישית.

'עירפול חושים', עבודת אקריליק על קנבס המציגה חיבור בין חלל וחומר, בשילוב אלמנטים מהטבע ומהאדריכלות, שיצרה האדריכלית ענת מור - אבי, (צילום: יח'צ) 

טכניקות שונות, חומרים מגוונים


מלבד השילוב המעניין בין אדריכלות ואמנות, ייחודה של התערוכה הוא בגיוון הרב בין סוגי המדיומים, החומרים והטכניקות: סטייסי פילצר, למשל, מציירת באקריליק על עץ שנמצא באתרי בנייה; דניאל מינץ הציג עבודות של הדמייה ממוחשבת; טליה טריינין משלבת בין צבעי מים, דיו סיני, דיו להדפס והדפסה דיגיטלית; דן רוטשילד מחבר בין פלדה ועץ ליצירות אבסטרקטיות ועוד. לרבים מן האדריכלים המציגים בתערוכה אין רקע והשכלה אמנותית נוספת מלבד לימודי האדריכלות שלהם. לכן, מרתק היה לראות כיצד הם משלבים כלים משני התחומים באמנות וביצירה, ואיך הנפש היצירתית שלהם משפיעה גם על המבנים שבהם אנו מנהלים את חיינו.

תגובות לכתבה

חזור מעלה