1. הדירה
  2. מגזין עיצוב
  3. הצצה לבתים מעוצבים
  4. מפלס האקלקטיות

מפלס האקלקטיות

איך ממלאים את הבית באווירה של נוסטלגיה, תוך שמירה על מראה טבעי והומוגני המשתלב בסביבה? האדריכלית נטע דוידי מציגה בית משנות ה-70 בשכונה שקטה בצפון תל אביב, ששופץ בטעם של פעם

מאת אדריכלית נטע דוידי | שטח 300 מ"ר | צילום יונתן בלום | תאריך 1.7.08

מבצעים ועודפים ישירות למייל - הירשמו עכשיו
אחת הסוגיות המאתגרות ביותר בתכנון בית פרטי, הינה התאמת סגנון הבית החדש לחלומותיהם ולציפיותיהם של הדיירים. הלקוחות-בעליו של בית ישן בשכונה שקטה בצפון תל אביב, רצו בית חם וצבעוני שיזכיר את ביתם הקודם בנווה צדק. הם ביקשו סגנון ´ערבי´, עם קירות עבים וטיח צבעוני, אך עם זאת שיהיה בית גדול, מואר ומודרני. בנוסף, רצו הדיירים חצר גדולה, הכוללת מרחבי משחק, אירוח וגידול עצי פרי וצמחי תבלין ארץ ישראליים.

חדר השינה בסוויטת ההורים, צילום:יונתן בלום חדר השינה בסוויטת ההורים, צילום:יונתן בלום  

המטרה הייתה לתת לבית "טעם של פעם", בהשראת התקופה שבה תל אביב הייתה עדיין רק מושבה. איך משאילים מהעבר באופן מדוד ולא ישיר מדי? איך ממלאים את הבית באווירה של נוסטלגיה תוך שמירה על מראה טבעי והומוגני בתוך הבנייה הקיימת סביב?
הבית שנרכש לא השתנה הרבה מאז נבנה בשנות השבעים. לפני השיפוץ הוא התאפיין בחללים פנימיים חשוכים וקטנים. על מנת ´להלביש מחדש´ את הבית, היה צורך להגיע למצב של שלד ´ערום´ ע"י הורדת כל השכבות הישנות. אלמנטים חיצוניים מיותרים כגון גגונים ובליטות בטון הוסרו, וכן הוסרה גם מרפסת בטון שהסתירה את השמש וחרגה מקווי הבניין. "ניקוי" המרכיבים הללו מן החזיתות, שידרג את עיצוב הבית, מבלי שנצטרך לפגוע באופיו הייחודי.

חדר האמבטיה המרווח עם פסיפס האבן, צילום:יונתן בלוםחדר האמבטיה המרווח עם פסיפס האבן, צילום:יונתן בלום 

כמקובל בשנות השבעים, הבית נבנה בחצאי מפלסים המבחינים ומגדירים אזורי מחייה שונים. לבקשת הדיירים המשכנו את המגמה: חצי מפלס מהמרתף לחלל המגורים, חצי מפלס מהמגורים לחדרי השינה, וחצי מפלס (חדש) מחדרי השינה של הילדים לקומה של ההורים. כמו כן, גם הגינה עברה שינויים נרחבים; החזית הראשית של הבית פונה מערבה, כיוון שופע אור. לפיכך, בנינו שם פרגולה רחבה שתפקידה להצל על החלונות הגדולים שנפתחו מהסלון ומפינת האוכל, ולהגדיר איזור ישיבה רחב ומזמין. לפני השיפוץ, שורת ברושים מאובקים חסמה מעבר של אור ואוויר, לכן הוחלפו הברושים בעצי פרי ושיחים חדשים. אלה יצרו חיץ ירוק ורענן שלא פגע בזרימת האוויר והאור אל הגינה ואל הבית.

המטבח החדש פתוח כמעט לגמרי ומוגדר באמצעות קיר נמוך. מהמטבח ניתן לצפות גם לחצר הקדמית וגם לחצר האחורית ואף ישנה יציאה אליה. במרתף הוזזו מחיצות פנימיות כדי שיוכל לשמש כחדר משחקים, חדר עבודה ואולם הקרנה לקולנוע ביתי. חצר אנגלית חדשה שנחפרה סביבו מכניסה אור ומאפשרת יציאה נוספת מהמרתף לחצר האחורית.

המטבח ממנו ניתן לצפות לחצר, צילום:יונתן בלוםהמטבח ממנו ניתן לצפות לחצר, צילום:יונתן בלום 

באגף החדש שנוסף לבית במפלס העליון ביותר, נבנתה סוויטה להורים הכוללת חדר שינה גדול עם מרפסת פרטית הפונה לחצר, חדר ארונות וחדר אמבטיה מרווח. כל הקומה נצבעה בלבן/קרם לבקשת הדיירים, בדומה לבית שראו ואהבו בסרט "Something´s Gotta Give". רצפת העץ, פסיפס האבן באמבטיה, גופי התאורה, הוילונות והריהוט - כולם לבנים.

מרפסת פרטית הפונה לחצר, צילום:יונתן בלוםמרפסת פרטית הפונה לחצר, צילום:יונתן בלום 

בסופו של דבר, האתגר האמיתי היה למצוא את האיזון בין הרצונות השונים, תוך הגדרת הסגנון שיתאים לציפיות הדיירים. ביצענו זאת במינונים נכונים בין ישן וחדש, בין ניקיון לצבעוניות, בין איפוק לאקלקטיות. ניסינו ליצור אווירה שבעלי הבית בזכות אופיים וסגנון חייהם תורמים לה רבות: "בית חם, מזמין ושוקק חיים, בית שילדים משחקים בו, אורחים מתארחים בו, בית שנעים לראות ונעים לשהות בו".

רוצים לקרוא עוד? להצצות בתים נוספות לחצו כאן

תגובות לכתבה

חזור מעלה